יומני היקר

הסתכלתי עליו בפה פעור. בית ספר לקוסמות? כאילו, קוסמים? וקוסמות? ומכשפים? ומכשפות?

הוא חייך, כאילו קרא את מחשבותיי. ''כן, כן. קוסמות. אממ, את נראית קצת מודאגת.''

לא הייתי מסוגלת לדבר. אם אני הולכת לבית ספר לקוסמות, זה אומר ש... ש... אני קוסמת? שיודעת לעשות קסמים? ויש לה שרביט כזה שנראה כמו סתם מקל שהיא מצאה באמצע היער? זאת אני?

''כן, זאת את.'' הוא שוב ידע בדיוק על מה חשבתי. ''אבל בשפה המקצועית קוראים לזה... מכשפה.

אמא, שכל הזמן הזה היא הסתכלה על שנינו וחייכה מאוזן לאוזן, הרצינה בפתאומיות. ''מכשפה? הבת שלי מכשפה? לא, לא, לא. אני לא מסכימה לגדל מרשעת קטנה בבית!''

הוא התחיל לצחוק. ''לא, מה פתאום! היא לא מרשעת ולא כלום. ראשית, 'מכשפה' זה הוא רק המונח המקצועי יותר ל'קוסמת'. ככה מדברים בבית הספר שלנו. שנית, את לא תגדלי אותה בבית... ליתר דיוק, לא תגדלי אותה בכלל. הבת שלך הולכת להישאר בהוגוורטס, בית הספר שלנו, עד חופשת הקיץ. יש לנו פה מעונות לילה נפלאים, ובאולם הגדול היא תוכל לטעום מגוון מאכלים טעימים ומשובחים. את לא תצטרכי לדאוג לכלום. תכף נביא עגלה בשביל הציוד שלך, אנה. תוכלי להביא לי את המזוודה שלה, גברת...''

''...ג'סיקה, אבל אתה יכול לקרוא לי ג'ס.'' השלימה אמא, והוציאה מזוודה ענקית מתא הציוד של האוטו, שגם כן היה ענק. פתאום קלטתי הכל.

''את ידעת על כל זה?!'' שאלתי את אמא בכעס. הרגשתי כמו הר געש מתפרץ. איך היא לא סיפרה לי על זה? היא אמרה לי שאני הולכת לבית ספר רגיל לגמרי! למה היא שיקרה לי?

היא באה לדבר, אבל המנהל הרים את ידו וסימן לה לחכות. ''היא אכן ידעה,'' הוא אמר ברוגע. ''אבל אין שום סיבה להתעצבן.''

''האמת שיש הרבה מאוד סיבות להתעצבן! למה לא אמ –''

''סבלנות, סבלנות.'' הוא אמר בשלווה שחרפנה אותי. ''תעצרי ותחשבי. אילו היית יודעת שזה בית ספר לקוסמות, היית באה?''

רציתי להתחיל לצרוח, אבל עצרתי וחשבתי, כמו שהוא אמר. בעצם... אין סיכוי שהייתי מגיעה לכאן אם הייתי יודעת שזה בית ספר קסום. ''לא...''

''נכון. אז ג'ס בעצם הבטיחה את מקומך כאן. בית הספר הזה עולה לא מעט, אבל הוא בית הספר היחיד לקוסמות באזור שלנו. אל תדאגי, בית הספר הזה הוא מקום בטוח, יפה ורגוע. אני מבטיח לך מראש שאת הולכת ליהנות מכל רגע. אה, כן, שכחתי להציג את עצמי! שמי הוא אלבוס דמבלדור, אבל את יכולה לקרוא לי באיזה שם שאת רוצה.'' הוא קרץ אליי.

התחלתי לחייך. אולי ללמוד בבית הספר הזה זה לא רעיון כזה גרוע. ''טוב...'' אמרתי, ''אז איך מגיעים לשם?''

''אה, נכון!'' אמר דמבלדור. ככה כותבים את זה, נכון? ''כמעט שכחתי. אז אולי זה ייראה לך קצת מוזר, אבל את פשוט צריכה ללכת לתוך הקיר. אם את מרגישה לחוצה, עדיף שתרוצי. הבנת?''

''אני חושבת...'' אמרתי בלחץ. אני לא כל כך רוצה לרוץ לתוך הקיר הזה.

''אה, ועוד דבר,'' הוא המשיך, ''תעשי את זה כמה שיותר מהר, כדי שמוגלגים לא ישימו לב אלינו.''

''מוג – מה?''

''מוגלגים. אלה בעצם אנשים חסרי יכולות כישוף וקסם. לדוגמא, האיש הזה –'' הוא הצביע על איש רנדומלי שהלך שם, בעל שיער ג'ינג'י, ולידו אישה נמוכה. מאחורי שניהם, שהיו זוג ככל הנראה, עמדו חמישה ילדים, כל אחד ג'ינג'י יותר מהשני. ''הוא מוגל.''

האיש מיד הרים את מבטו. ''אני? מוגל? הלוואי! כבר שכחת ממני, אלבוס?''

דמבלדור התחיל לצחוק. ''ארתור! לא ראיתי שזה אתה! אנה, תכירי – זה ארתור וויזלי, ידיד קרוב שלי.''

האיש הג'ינג'י חייך ונופף בידו. ''גם ג'יני שלנו מתחילה ללמוד בהוגוורטס השנה!'' הוא הצביע על ילדה קטנה ונמוכה שעמדה מאחורי כולם. ''ג'יני, תגידי שלום!''

''היי,'' היא אמרה בביישנות, ואני חייכתי אליה ונופפתי בידי. ארתור חייך בהתרגשות. ''הנה, כבר אפשר לראות שאתן תהיו חברות! טוב, אני חושב שכדאי להספיק לרכבת... נתחיל לעבור?''

דמבלדור הנהן. ''תתחילו, אני רוצה להראות לאנה איך זה עובד.''

הילד הגדול ביותר מבניהם, ג'ינג'י, כמו כולם, לקח תנופה חזקה והתחיל לרוץ. ''בהצלחה, פרסי!'' אמרה האישה הנמוכה, שכנראה הייתה אשתו של ארתור. פרסי התחיל להיעלם בתוך הקיר, כאילו הקיר מוחץ אותו. לאחר מכן הגיע תורו של אחד מהתאומים שהיו שם. לפי מה שג'יני אמרה, לתאומים קראו פרד וג'ורג'. זה שעכשיו נכנס היה ג'ורג'. או פרד? אני לא זוכרת. הוא התחיל לרוץ אל תוך הקיר, ומיד אחריו התאום שלו. גם להם אשתו של ארתור איחלה בהצלחה.

''רון, תורך,'' אמרה ג'יני. ילד קצת יותר גבוה מג'יני, שכנראה היה בערך שנה מעלינו, התחיל לרוץ אל תוך הקיר, ונעלם. לאחר מכן הגיע תורה של ג'יני. ''בהצלחה!'' אמרתי לה בחיוך. היא נכנסה, ואחריה הוריה. דמבלדור וארתור נפרדו בקצרה, ואז הגיע תורי.

''פשוט רוצי,'' אמר דמבלדור בשלווה. ''לא יקרה לך כלום.''

נשמתי עמוק. לקחתי תנופה מאוד גדולה, אמרתי ביי לאמא ודמבלדור, למרות שעוד רגע גם הם ייכנסו, והתחלתי לרוץ.

מתחחחחחחחחח חהחהחה

יאללה תכתבו תגובות ואני אמשיך

אה ותירשמו לעדכונים של הפאנפיק בבקשהההה ותכתבו תגובותתתת

הפרק הקודם		הפרק הבא