קרובתו השנייה של הארי פוטר

נ.מ גיימס פוטר 

היום זה היום הראשון ללימודים! סוף סוף נתחיל ללמוד בהוגוורטס!

בבוקר התארגנתי בשיא המהירות, ויצאנו מהבית ב10, כדי שבטוח לא נאחר לרכבת של 11. אני כבר ממש מצפה להכיר חברים חדשים, אמא ואבא אומרים שיש להם מהוגוורטס חברים, לכל החיים, ושצריכים להיות חברותיים לכולם, אבל גם שהם לא מודאגים. אמא ואבא שלי הם האנשים הכי טובים בעולם, אבל לפעמים הם נראים קצת עצובים, כאילו חלק מהם אבד.

הגענו לרציף 9, וראינו שם משהוא שנראה קצת אבוד. הוא התקדם לעברנו. "שלום, אהה.. אני לא ממש מתמצא פה, תוכלו בבקשה להגיד לי איך עוברים לרציף 9 ושלושה רבעים?".

"כמובן! צריך לרוץ לעבר רציף 9, אל תדאג, לא תתנגש!" ענתה אימי. "גם אתה מתחיל פה שנה ראשונה?" שאל אבי. "כן, אבל אני לא בקשר טוב כל כך עם ההורים שלי, אז לא הייתי בטוח איך לעבור.." ענה הנער. "אוי, מצטערת" חיבקה אותו אמא שלי, כאילו שהם מכירים שנים והיא מכירה את שמו. וזה מזכיר לי.. "איך קוראים לך?" שאלתי. "סריוס בלק" ענה הנער, סריוס. "לי קוראים גיימס" אמרתי. סריוס נראלי ממש נחמד, אני חושב שהכרתי פה חבר אמרתי!

נפרדנו מהוריי, וראיתי נערה יפיפייה ממש שמסתכלת אחרינו כאשר עברנו לרציף 9 ושלושת רבע. הסתכלתי אחורה, והיא הייתה שם. נראה שהיא לא ממש יודעת מה היא עושה פה, אבל אם היא הצליחה להגיע לרציף הקסום, כנראה שהיא מכשפה, אולי בת מוגלגים. היא ראתה אותי מביט בה, ונראתה בהלם, כאילו היא מזהה אותי, ולא מבינה מה אני עושה פה, ובכלל מי אני. זה ממש לא הגיוני.

הראיתי לסיריוס את הנערה, והלכנו להזמין אותה להתיישב בתא  שלנו, כי לא נראה שיש לה מקום. 

הפרק הקודם