אם הכל היה אחרת

מה היה קורה, אילו הכל בהארי פוטר היה שונה?

אם היו לו עוד חברים אחרים מאלה שיש לו?

ומה היה קורה, אם הייתה ילדה סלית'רנית אחת, שלא הסכימה להיכנע לרוע כמו כל השאר, שהתנגדה לבריונות של דראקו מאלפוי המעצבן?

עכשיו תגלו...

נ.מ הארי 

הארי התרגש מאוד. ממש בעוד כמה שעות, הוא הולך לעזוב שוב את הבית של הדרסלים, ולנסוע להוגוורסט, לשנה הרביעית!

הם הגיעו לתחנת הרכבת, ויחד עם הרמיוני, רון והאחים שלו, הם נכנסו לרציף תשע ושלושה רבעים.

כשהגיעו לבית הספר, הארוחה כבר עמדה להתחיל. הם הצטרפו לחבריהם בשולחן של גריפינדור, ומיד שמו לב למשהו שהם ממש שונאים; דראקו מאלפוי, הנחש הזה. הם שמו לב. הוא צחק עליהם. רון החליט, משום מה, שהם צריכים להתקרב לשולחן של סלית'רין. 

"פוטר! מה קורה? איך היה הקיץ אצל המוגלגים?" שאל דראקו בלגלוג.

"אני מעדיף לא לדבר על זה." 

"אין מה לעשות, מי שמראה חולשה מקבל מה שמגיע לו."

"סתום כבר, מאלפוי." אמרה לפתע ילדה סלית'רנית אחת. היו לה עיניים ירוקות מהפנטות ושיער חום ערמוני. הארי היה מופתע מאוד. זאת הייתה הפעם הראשונה בה אחד מילדי סלית'רין התנגד למה שמאלפוי אומר. היא אפילו לא גיחכה למשמע דבריו.

"ואלרי, אם את רוצה ללכת, השולחן של הלוזרים זה שם" הוא אמר והחווה בידו לעבר השולחן של גריפינדור. כל הסליתרנים פרצו בצחוק רם. 

"אתה לא מבין שאתה הורס לסלית'רין את התדמית? בגללך בעיני כולם אנחנו בית של בריונים ושחצנים!" היא אמרה בקול רם, כמעט צעקה.

"היא צודקת!" אמרה ילדה אחרת, גם היא סלית'רנית משנה רביעית. עם עיניים כחולות ירוקות, שיער כתמתם ומשקפיים.

"סתמי כבר, משקפופרית! אף אחד לא ביקש את עזרתך!" צעק מאלפוי.

"טוב, הוויכוח הזה לא הולך לשום מקום והסעודה תכף מתחילה." אמרה הרמיוני, שלמרבה ההפתעה נשארה שקטה בינתיים.

"צודקת." אמרה הנערה עם המשקפיים, ששמה הוא הלנה. 

הארי, רון, הרמיוני וג'ני חזרו לשולחן של גריפינדור. אחרי תהליך המיון של כמה תלמידים חדשים, הסעודה סוף סוף התחילה, והאוכל היה טעים כל כך, שלהארי לא היה אכפת גם אם הוא יתפוצץ מרוב אוכל.

לבסוף הם חזרו לחדר המועדון של גריפינדור, וכשהלכו לישון, הם המשיכו לחשוב על ואלרי, הסלית'רנית האמיצה ביותר שפגשו אי פעם.

		הפרק הבא