הסוד שהחבאתי ממך..

״אני שונאת את פוטר!!״ לילי נכנסה סוערת לחדר המועדון של גריפינדור, זרקה את התיק שלה על הספה, ופנתה לחברתה מארי, שישנה על אותה ספה. ״אח!!״ מארי התעוררה בבום, והורידה ממנה את התיק של לילי. ״מה קרה הפעם??״ היא שאלה והתיישבה. ״הוא פשוט כזה נודניק! הוא שחצן ומתנשא.״ לילי בעטה בתיק בכעס. ״ברצינות, את מאמינה לזה שהוא עדיין שואל אותי אם אני רוצה לצאת איתו?? גם אם הוא היה הבחור האחרון בהוגוורטס לא הייתי יוצאת איתו.״ מארי צחקקה. ״מה כל כך מצחיק?״ לילי שאלה בכעס. ״מצחיק אותי שאלו רמות הכעס שהוא גרם לך להגיע אליהן.״ מארי אמרה. ״על מה את מדברת, מארי? אני שונאת אותו.״ ״אם היית אומרת את זה בשנה הראשונה, השנייה, השלישית, הייתי מאמינה לך. אבל עכשיו? בשנה החמישית?.. זו נראת כמו שנאה שנובעת מהאהבה.״ 

״על מה לעזאזל את מדברת??״ לילי התעצבנה. 

״על זה שאת דלוקה עליו.״ היא אמרה ולא עשתה מזה עניין גדול. ״את אומרת את זה כאילו זה נכון!״ לילי ניסתה להכחיש, אך הסמיקה מעט עדיין. ״כי זה נכון, לילי.״ היא חייכה אליה. ״אני לא.״ היא ניסתה לשכנע אותה לרדת מהרעיון הזה. ״תסתכלי לי בעיניים ותגידי לי ׳אני לא דלוקה על ג׳יימס פוטר.׳״ לילי התקרבה אליה והסתכלה בתוך עיניה. ״אני לא דלוקה על ג׳יימס פוטר.״ היא אמרה. ״שקרנית!״ הן שמעו את הקול של סיריוס, שעמד בדלת של חדר המועדון עם חיוך ילדותי על פניו. מארי צחקה. הוא התיישב לידן. ״זה הטון הכי רציני ששמעתי, לילי.״ הוא אמר. ״וזה בסדר אם את דלוקה על ג׳יימס, טוב? לא אגלה לו..״ 

״מי דלוקה על ג׳יימס??״ חברתם, מרלין נכנסה והשתיישבה לידם. ״אף אחת..״ לילי נאנחה והסמיקה. ״לילי!״ סיריוס פצח בטון מרגש. ״להכחיש רגשות זה בסדר, אבל להגיד שאת אף אחת?? לשם הגענו??״ כעבור שניה כולם צחקו. ״דיי לצחוק עליה, כלבות!״ מארי אמרה ועדיין צחקה כמו משוגעת. ״גם כן, סיריוס.. הכי כלבה פה.״ מרלין אמרה בצחוק ופתחה פחית של קוקה קולה. ״טוב, ביי! אני הולכת!״ לילי אמרה והתקדמה לכיוון הדלת. ״דש לג׳יימס!״ מארי צעקה בצחוק. ״מארי!! לא יפה איזה רעה!״ סיריוס צחק. לילי גלגלה עיניים וקיוותה שכל זה יעבור. היא יצאה למסדרון, ופגשה את החבר הכי טוב שלה, רמוס. ״היי, לילי!״ הוא ראה אותה. ״היי, רמי!״ היא קראה לו בשם החיבה שלו. ״יש לך דקה?״ היא שאלה. ״ברור.״ הוא ענה ושניהם התיישבו על הרצפה. ״מה העניין?״ הוא שאל. ״מארי, מרלין, וסיריוס חושבים שאני דלוקה על ג׳יימס..״ היא סיפרה בקול סדוק. ״אה, רגע.. את לא דלוקה על ג׳יימס?״ רמוס שאל בקול מעט מופתע מכיוון שהוא תמיד חשב שלילי היה רגש כלפיי ג׳יימס. ״אני לא יודעת..״ היא ענתה בכנות. ״הוא ממש חמוד, והוא גם נראה טוב.. ובוא נדבר על זה שהוא שחקן קווידיץ׳ לא רע..״ ההבעה על פניה הפכה לחולמנית. בראשה התנגן השיר "wildest dreams" של טיילור סוויפט. היא הייתה יכולה לדמיין כאילו השיר הזה נכתב על ג׳יימס. ״כן.. לפעמים קשה להבין איזה בחור מוצא חן בעינייך..״ רמוס הסביר. ״אתה יכול לדבר, אה?״ היא שאלה אותו בצחקוק. שניהם ידעו שהיא מתכוונת אליו ואל סיריוס. ״הנקודה היא..״ רמוס חייך וניסה להעביר נושא. ״שאולי את צריכה קצת זמן כדי להבין מה את מרגישה כלפיו.״ הוא אמר. ״נכון.. תודה רמי.״ היא חיבקה אותו. והלכה לדרכה לקחת סיבוב ברחבי בית הספר. אחרי שלוש דקות של הליכה, היא לא שמה לב לאן היא הולכת ולפני שהבינה מה קורה, היא נתקעה בראש של מישהו. ״אחח!!״ לילי צווחה והחזיקה את ראשה שחטף מכה מראשו. ״לילי.״ היא הייתה יכולה לזהות את הקול הזה בכל מקום.. זה היה ג׳יימס! היא הרגישה איך הסומק עולה ללחייה. ״אמ.. ג׳-ג׳יימס..״ היא אמרה בטון ביישן. ״סליחה, פגעתי בך?״ הוא שאל בדאגה. ״לא.. זה שם דבר.״ היא הורידה את ידה מראשה. ״אפשר להבין למה שוב רבנו היום?״ הוא שאל ועיניו נצצו. ׳איזה עינוי!!׳ חשבה לילי וניסתה לעשות הכול כדי לא ליצור איתו קשר עין. 

״אני פשוט.. לא מבינה למה אתה מתנהג כמו בריון..״ היא אמרה. ג׳יימס נראה מעט מאוכזב. ״מה, את חושבת שאני בריון?״ הוא שאל במבט מסכן. ׳תגידי משהו!׳ היא אמרה לעצמה בראשה. ״לא אמרתי את זה.. אמרתי שאתה מתנהג בצורה שיכולה להוציא אותך כבריון..״ ג׳יימס חייך חיוך קטן. ״אז סיכמנו שאני לא בריון?״ הוא שאל בחיוך. ״כן.. בסדר..״ לילי אמרה ולא הייתה יכולה להחזיק כבר את החיוך. ״חברים?״ ג׳יימס הושיט את ידו. לילי גלגלה אליו עיניים בחיוך. ולחצה את ידו. ״חברים.״ היא ענתה, ושניהם הלכו לדרכם. לילי קיוותה שזה יהיה משהו יותר מחברות.. ברור שהיא דלוקה על ג׳יימס.

		הפרק הבא