הסוד שהחבאתי ממך..

׳יכול להיות שעשיתי את זה?..׳ ג׳יימס חשב ועל פניו עלה מבט מופתע. ׳לילי אוואנס.. היא כבר לא שונאת אותי!׳ רגליו הלכו בקצב איטי יותר. ״קרניים!״ סיריוס קרא. ״מה נשמע, רך כף?״

״בסדר.. למה אתה נראה קצת לא איתנו?״ הוא הביט על ג׳יימס שניסה להסתיר את הסומק מפניו. ״היי! אתה מסמיק!״ הוא צחקק. ״אה.. דיברת עם לילי?״ הוא שאל בערמומיות והזיז את גבותיו למעלה ולמטה. ״כן..״ ג׳יימס הודה בסוף עם חיוך. ״את האמת, אנחנו דיי השלמנו עכשיו.״ הוא העביר יד בשיערו הפרוע. ״סוף סוף!!״ מרלין נדחפה בין שניהם. ״מאיפה את באת?״ ג׳יימס שאל בפרצוף מבוהל. ״לא יכולתי שלא לשמוע שאתה ולילי כבר לא רבים.״ היא ענתה בטון מתלהב. ״אני חושבת שאתם זוג יפייפה!״ פניו של ג׳יימס הפכו לאדומות לגמרי. ״מרלין..״ סיריוס לחש לה בשקט כדי שתבין שזה לא מה שהיא חשבה. ״אה..״ היא הבינה במבוכה. ג׳יימס עדיין הסמיק כמו מטורף. ״סליחה, ג׳יימס.. הייתי בטוחה שהצעת לה חברות.״ היא צחקקה באי נוחות. ג׳יימס חייך חיוך ביישני לרגע. ״בכל מקרה..״ סיריוס ניסה לתקן את המצב. ״טוב שאין עוד את המריבות האלה על ׳אתה כל כך מתנשא ויהיר, פוטר!׳ ״ הוא אמר וחיקה את לילי כדי לשפר את מצב רוחו. ״כן, אה?״ הוא צחקק. ״טוב, אני הולכת לשירותים.. סורי שנדחפתי לכם!״ מרלין התנצלה ורצה לשירותים. ״אני חייב להתאפס על עצמי כבר..״ סיריוס אמר לפתע במבט עצוב. ״מה? למה? מה קרה?״ ג׳יימס שאל במבט מודאג. ״אני.. אה.. אני חושב שאני..״ הוא ניסה לדבר. ״אתה לא תשפוט אותי בחיים, נכון, קרניים?״ הוא הסתכל עליו במבט אומלל. ״ברור שלא!״ ״טוב.. אז זה ככה.. אני חושב שאני מתחיל להתאהב ברמוס.״ לג׳יימס היה מבט מבולבל על פניו מהמילים שיצאו לסיריוס מהפה. ״מה זאת אומרת מתחיל להתאהב ברמוס? רגע, מה, אתה.. הומו?״ ״אולי!!״ סיריוס קטע אותו. ״עזוב.. סליחה שאמרתי לך את זה.. תשכח מזה.״ הוא אמר בעיניים עצובות והלך. ׳מה עובר על כולם היום?׳ הוא חשב. הוא התחיל ללכת במסדרון לעבר המעונות, עד שקול קר עצר בעדו. ״פוטר.״ סוורוס סנייפ הופיע משום מקום. ״סנייפ..״ הוא ענה בגלגול עיניים. ״מה אתה רוצה ממני, סוורמוס?״ הוא שאל בכעס. ״שתתרחק מלילי,״ סוורוס איים וכעסו של ג׳יימס גדל. ״לא מגיע לה בריונים כמוך, פוטר.״ הוא המשיך. ״טוב לא שזה עניינך, סנייפ,״ הוא אמר בקול מזלזל. ״אבל לילי אמרה שהיא לא חושבת שאני בריון, והסכימה שנהיה חברים טובים.״ סנייפ נראה מאוים. ״מאוד טובים.״ ג׳יימס חדר אל תוך עיניו במבט מתגרה. ״שיהיה, פוטר..״ 

״זה ברור שאתה אומר את זה רק כי אתה מאוהב בה..״ סנייפ המשיך. ״מה אמרת, ערפד?!״ ג׳יימס התקרב אליו בתנוכה מאיימת והסומק שוב עלה על לחיו. ״אתה מאוהב בלילי, פוטר.״ הוא המשיך בלי בעיה. ״תקשיב לי ותקשיב לי טוב, אני אספור עד שלוש..״ עכשיו, זה לא שג׳יימס היה באמת כזה בריון ואלים, אבל הוא נהיה מאוד רגיש בכל מה שקשור לילי. (וכמובן, זה כולל את ההתאהבות שלו בה..) ״ואם אתה לא טס לי מהעיניים, אני נשבע לך, אני א-״ ״פוטר!!״ פרופסור מקגונגל הופיעה עם מבט כועס. ג׳יימס התרחק מסוורוס. ״מה אתה עושה?״ היא שאלה בקול רותח מעצבים. ״זה- אה.. טוב, הוא אמר שאני מאוהב בלילי!״ ג׳יימס הסביר בקול נבוך ועצר את עצמו מלבכות. ״סנייפ.״ פרופסור מקגונגל קראה בטון מאיים. ״רגשות, או התאהבות של מישהו אחר לא צריכה לעניין את הדעה שלך עד כדי כך, האם אני צודקת?!״ סנייפ רעד והנהן בראשו. מקגונגל הסתכלה על ג׳יימס במבט מרחם והלכה. ׳מה לעזאזל קרה פה??׳ הוא חשב.

-היי!! השמות ״קרניים״ ו״רך כף״ כאלה קרינג׳יים בעברית חח.. וסליחה שהוצאתי את ג׳יימס קצת בריון;)-

הפרק הקודם		הפרק הבא