היורשת

האולם הגדול נראה בדיוק כמו בסרטים. זה פשוט מטורף. פרופסור מקגונגל, שהיא המנהלת השנה, מתחילה להקריא שמות. 

"נלי גוטמן!" ילדה בעלת שיער חום שטני, עיניים כחולות ושיניים קצת בולטות, התיישבה על הכיסא הקטן. היא נראתה די מודאגת. כמה שניות אחרי שמצנפת המיון נחתה על ראשה, היא צעקה "רייבנקלו!" . ולפתע, נלי נראתה הרבה יותר שמחה.

"אריק ואלדס!" מקגונגל קראה.לילד ששמו אריק יש שיער חום כהה, עיניים כהות, עור בגוון שזוף ותווי פנים מושלמים. היה במבט שלו משהו קונדסי, כמו של מישהו שמתכנן מתיחה ענקית. מאיה הרגישה שהיא מסמיקה. היא לא ידעה שהיא באמת מסמיקה, עד שליילה שאלה אותה; "את בסדר?, את קצת אדומה." מאיה הסתירה את פניה בשרוולה. ברגע שהמצנפת נגעה בראשו של אריק, היא צרחה: "גריפינדור!". אחריו הגיעה ילדה לבקנית בשם אליה, שאחרי התלבטות ארוכה בין סלית'רין לרייבנקלו (כובע המיון מתלבט בקול) היא מוינה לסלית'רין. "דין ...אה לא כתוב פה שם משפחה." דין, שמייד נהיה אדום כמו עגבניה , התקדם בצעדים מגושמים לעבר קדמת האולם, והתיישב על השרפרף הקטן. ההתלבטות של כובע המיון לא הייתה ארוכה במיוחד, כך שכעבור כמה שניות, דין כבר ידע באיזה בית הוא נמצא, והבית הזה היה "הפלפאף!" צעק הכובע המרופט. לקול מחיאות כפיים, דין הצטרף לשולחן הפלפאף. אחר כך, עוד ילד רזה עם שיער שחור ונמשים בשם פליקס קרואו מוין לסלית'רין, וזוג תאומים ג'ינג'ים מוינו לגריפינדור, יחד עם ילדה בעלת מבט אמיץ במיוחד. "ליילה סולאס" לילה שמחה כל כך. היא כמעט רצה לכובע המיון. וכמובן, שברגע שכובע המיון נגע בראשה, הוא מיין אותה לרייבנקלו. מלאת גאווה, היא צעדה בעוז לעבר השולחן של רייבנקלו, שם קיבלו אותה במחיאות כפיים סוערות. "שוהם דהן!" מקגונגל קראה. ילדה עם שיער חום ,משקפיים עגולות ומבט סהרורי, מוינה לרייבנקלו ( הערת הכותבת: זאת בעצם אני, אני מעדיפה לכתוב רייבנקלו כי אני מרגישה יותר רייבנקלו מהבתים שיצאו לי באתר במשתמש הזה ובחדש, ואני לא אופיע הרבה בסיפור, בסיפור הזה בעצם כאילו עברתי לאנגליה מישראל בגיל 8) וכל הרייבנקלואים מחאו לה כפיים. ואחרי כל כך הרבה זמן... "מאיה פוקס!" מאיה הגיעה אל כובע המיון . היא שמעה אותו לוחש לה; "את נצר לאדם שתרם הרבה מאוד לבית הספר הזה... את תסתדרי כאן מצוין." כובע המיון לא התלבט במשך הרבה זמן, וכעבור כמה שניות, המילה "גריפינדור!" הדהדה בכל האולם. ומאיה מעולם לא הרגישה שמחה יותר. 

אחרי שהסעודה נגמרה, כל המדריכים הובילו את הבתים שלהם לחדר המועדון (החדר המשותף של הבית שלהם)

נ.מ ליילה

חדר המועדון של רייבנקלו, כל כך מגניב! 

בזמן שהמדריך שלנו, רוברט היליארד, הוביל אותנו לחדר המועדון, התחברתי קצת עם נלי גוטמן ושוהם דהן, הם סיפרו לי כל מה שהם יודעות על הוגוורטס ואני סיפרתי להן. כשהמדריך סיפר לנו שחדר המועדון נפתח בעזרת פתירת חידה, אני די בטוחה ששלושתינו צרחנו באותו הזמן "כל כך מגניב!" וההתלהבות לא הפסיקה כאן, מבפנים החדר אפילו עוד יותר מדהים! עם שטיח בצבע כחול לילה מכוסה בכוכבים, תקרה כיפתית שנראית כמו החלל, פסל של רוונה רייבנקלו, והכי טוב, ספרייה רק שלנו! והחדר כולו בעוצב בהשראת הצבע הכחול, שהוא הצבע באהוב עלי!

נ.מ דין:

כל כך. הרבה. צמחים.

אני לא מופתע שראש הבית היא פרופסור ספראוט. 

קודם כל, חדר המועדון של הפלפאף מאוד נחמד. הוא נותן הרגשה של חיבור לאדמה ולטבע. אני לא משהו בטיפול בצמחים, אבל זה כיף להיות מוקף בהם. זה נותן הרגשה טובה.

נ.מ כללי:

בשנה הראשונה לא קרה שום דבר מעניין.

גם לא בשנייה. 

בשלישית גם לא ממש.

הגיע הזמן לקפוץ קדימה...

ההמשך יעלה בקרוב במשתמש החדש שלי!

קישור למשתמש החדש:

https://hportal.co.il/index.php?showuser=86358

ההמשך של הפאנפיק יקרא: התעלומה ששמה חייו של אלבוס דמבלדור

הפרק הקודם