מה אם?

"אני אשמח לצאת איתך."חייכה לילי אל ג'יימס.

"אז... היום בערב." אמר ג'יימס ומיהר אל החבורה שלו, שחיכתה לו במדרגות.

כבר בשנה השביעית ראו שיש לזוג עוד קשר שיישאר שנים רבות.

זאת הייתה תקופה חשוכה- הרבה פגיעות במוגלגים.

"המסדר," לילי אמרה והביטה בג'יימס. "אנחנו מצטרפים." 

"אבל רק סיימנו את השנה השביעית," הוא ענה.

"אבל הפגיעות." היא התעקשה, "איך אפשר לשתוק?"

"גם אנחנו מצטרפים." אמרו סיריוס ורמוס.

"מצטער חבר'ה," אמר פיטר, "אתם יודעים כמה אני מפחד מזה... אם תצטרכו משהו- רק תגידו."

"הכול בסדר, זנב תולע." אמר ג'יימס, "זה מפחיד לכולנו."

"ווהו!" נשמעו קולות מהבית.

"סוף סוף!"  צחק סיריוס. 

"זאת הייתה חתונה מעייפת,"  אמר ג'יימס.

"אבל היה שווה את זה." אמרה לילי.

"בהחלט," ג'יימס צחק וחיבק אותה.

לאחר שנה

"חייבים לעשות משהו!" צעקה לילי, "אי אפשר לשבת בחיבוק ידיים!"

"אנחנו לא," התעקש ג'יימס, "אנחנו מנסים לעשות הכול!"

"אני יודעת," אמרה לילי וקלעה את שיערה שוב לצמה מהלחץ. "אבל עדיין... לחשוב שאנחנו מביאים אותו למקום מסוכן עכשיו..."

ג'יימס ליטף את בטנה. 

"הוא יבוא למקום טוב," הוא לחש לה, "עד שהוא יגדל- העולם יהיה מקום טוב יותר."

קללות עפות באוויר. פיצוצים נשמעים. התנשפויות.

לילי התיישבה על הכורסא בעייפות. 

"לא היית כרגיל באימון היום," אמר רמוס, "סיריוס ניצח אותך."

"נכון," צחק סיריוס. "היא פשוט צריכה להודות שאני יותר טוב ממנה!"

"כשאת בהריון זה קשה יותר..." צחקה לילי.

"ברור..." אמר סיריוס אבל נעצר והביט בה ובג'יימס בהלם.

"רגע..." אמר רמוס. "את בהריון?!"

ג'יימס ולילי חייכו.

"מי בהריון?" שאלה אלייס בחיוך והתיישבה על הספה הגדולה.

"לילי," ענה רמוס.

"זה נהדר," חייך פרנק.

"נכון שזה קשה, להתאמן ככה?" שאלה אליס בחיוך. "גם הוא לא סבלן במיוחד..." 

"רגע," עצר סיריוס. "גם את?"

"כן," חייכה אליס וקיבלה חיבוק מלילי.

"הארי," אמר ג'יימס בזמן שהחזיק את בנו הקטן.

"הארי ג'יימס פוטר," חייכה לילי, שהביטה בבעלה ובבנה הקטן.

"הילד הכי חתיך בעולם." צחק ג'יימס.

"תירגע," צחק סיריוס והעיף קצוות שיער שהייתה על פניו.

רמוס צחק. "הארי פוטר." הוא אמר.

"איפה פיטר?" שאלה לילי. "וסוורוס?"

"סוורוס אמר שהוא לא יבוא, יש לו כמה דברים להכין לשנת הלימודים." אמר ג'יימס, "פיטר אמר שהוא גם לא יבוא... הוא לא אמר למה."

לילי, שהחזיקה את הארי, הרגישה דמעה יורדת מעיניה.

"הם היו אמורים לבוא..." היא לחשה, "הם הבטיחו שיהיו פה."

הדמעה המשיכה לרדת, אך לילי לא מחתה אותה.

אז, היא ירדה במורד הפנים עד שהגיעה לקצה הסנטר שלה, והיא נפלה על פניו של הארי הקטן, שהתחיל לבכות.

"אוי לא," מלמלה לילי, "די, הארי." היא נענעה אותו בידיה אבל הארי לא הפסיק לבכות.

ג'יימס הרים את הארי מידיה של לילי.

לילי מחתה את פניה. סיריוס ורמוס עזרו לה להתרומם ולהתיישב בצורה נוחה, בזמן שג'יימס הצליח להרגיע את הארי הקטן.

"אני מצטערת, קטן שלי." לחשה לילי להארי, שהביט בה ופלט גרגור של צחוק.

לאחר שנה

"יופי, הארי!" צחק ג'יימס.

"ג'יימס, תוריד אותו!" צעקה לילי, "שלא יפול!" 

"הוא יהיה בסדר!" צחק ג'יימס.

"מה חשבת לעצמך שהבאת לו את זה?" שאלה לילי את סיריוס.

"הוא כמו אבא שלו!"התגונן סיריוס. "הוא יהיה מחפש מצוין!"

לילי נאנחה והביטה בהארי בחיוך. 

"אני אלך," אמר סיריוס.

הארי מיהר ללכת ביחד עם סיריוס עד לדלת.

"לא אתה, הארי." עצרה לילי את בנה.

"סיאוס!" בכה הארי ומיהר לברוי אל ידיו של סנדקו.

"אני יודע בן." אמר ג'יימס ולקח את הארי מידיו של סיריוס. "אבל מסוכן עכשיו."

הארי הביט באביו ובאימו ופרץ בבכי גדול.

"הארי..." אמר סיריוס בקול מרגיע, והארי הרגיע את הבכי שלו. 

"אני אחזור מאוחר יותר..."

אך הארי הגביר את בכיו בחזרה.

"לך רך- כף." אמר ג'יימס. "אנחנו נרגיע אותו."

סיריוס הנהן ויצא מהדלת.

הארי הביט בדלת וניסה לפתוח אותה בידיו הקטנות. כשגילה כי אינו יכול, פרץ בבכי שוב.

"לילה טוב..." התחילה לילי לשיר והרימה את הארי. "לילה טוב, בני..." 

ג'יימס הצטרף לשירה, והארי נרדם אט אט בידיי אימו.

הוא ראה את האב משחק עם האורות כדי לשעשע את הילדון הקטן, 

האב לא ידע על מי סמך, על החבר שלו...

שטויות.

הוא ידע מה שחושבים. שהתינוק הזה יביס אותו. 

הרי הוא לורד וולדמורט, שליט האופל!

מה פתאום שילד קטן יביס אותו?

נכון, הוא מעט חלש, אחרי הפעילות הכושלת שהייתה אתמול, כמעט פגעה בו קללת המוות.

אבל זה לא כל כך קשה להרוג תינוק בן שנה!

ובהורים, בהורים כבר יטפל.

"זה הוא, לילי, זה הוא, קחי את הארי..."

הוא שמע את האב אומר זאת, הוא אהב לשמוע את הפחד שבקולו.

האב יצא לבחוץ, עם השרביט שלו, ואז גם שני החברים שלו הגיעו.

הוא רצה לצעוק פשוט "אבדה קדברה," אבל הכוחות שלו כאילו נחלשו מאז שהגיע לבית הזה, והוא העדיף לשמור את כוחותיו להריגת הילד הארור הזה!

אז הוא פשוט הטיל "קרושיו" שפגע בבחור עם שיער ארוך.

ואז הוא ראה ילד קטן, בן שנה וחצי, הוא היה גרסה קטנה של האב.

הוא צעק: "אבדה קדברה!"

ואז, לא ידוע איך- אבל הוא מת. אדון האופל- מת.

מת בגופו אך ישנם כמה הורקרוקסים שהוא יצר.

אך הדבר כבר התרחש, קללת המוות שוגרה כבר, ופגעה בהארי פוטר.

"הארי!" זעקו ג'יימס, סיריוס, רמוס ולילי.

הם רצו מיד לכיוון הילד הקטן ששכב על הרצפה.

עיניו היו פקוחות, וזה היה נראה כאילו הוא... מת?

 לילי התייפחה על ג'יימס.

"הבן שלי... הבן שלי..." היא לחשה.

המשך יבוא

		הפרק הבא