תינג אפאס

ויתור זכויות לג'יי קיי רולינג, לריק ריירדן לשאנון מסנג'ר

בהקדמה לא תבינו כלום, כי זה בעצם חלק מהפרקים הבאים, 

בכל פרק יהיה הקדמה. 

בפרק הזה ההקדמה תהיה לפרק 10.

הקדמה

הבטתי בג'ניפר ובנג'י. 

הם נראו זוג מושלם. 

אבל הם האויבים שלנו. 

צריך להרוג אותם, לפגוע בהם. 

אבל לא הייתי מסוגל. 

ג'ני היא עדיין אחותי הקטנה. 

נראה לי שגם הין, פפר, ווסטאובר, רייצ'ל וקוואקר הרגישו כמוני. 

"חייבים לעשות משהו." אמרה פפר לבסוף.

"אבל מה?" ווסטאובר חיבק אותה.

בינתיים ג'ניפר נתנה לבנג'י נשיקה בפה.

איכסססס. 

"הבנתי!" צעקה הין.

כן, את תמיד מבינה משהו, הרי את הבת של אלת החוכמה, חשבתי. 

" מה הבנת?" רייצ'ל בחנה אותה. 

"בואו, אחרי!" היא רצה בהתלהבות אל החשכה. 

לא רציתי שכולם יחשבו שאני פחדן, אבל בכל זאת אמרתי: 

"לא קצת מפחיד?" 

פפר חייכה אלי. 

"בוא." היא משכה אותי. 

האמת, פפר צ'יאטס אף פעם לא מתייחסת אלי. 

לבסוף, אני, הין קיסטר, רייצ'ל מייסון, ווסטאובר אדלוולד, 

קוואקר מוסקיטר ופפר צ'יאטס צעדנו אל תוך החשכה המפחידה והאפלה. 

"אמא אני יכול לא ללכת לבית הספר היום? " ביקשתי. 

"למה תינג, יש משהו מיוחד היום?" אימי שאלה. 

טוב אז אני תינג אפאס,

ואני חיי חיים רגילים. 

לפחות זה מה שאני חושב כרגע. 

טוב, אז אני יגלה לכם למה אני לא רוצה ללכת לבית הספר. 

כי כל ילד לא רוצה ללכת לבית ספר! 

תשובה פשוטה מאוד מאוד. 

בית ספר זה סיוט. 

בא לי להיות בטלפון כל היום. 

אז שיקרתי לאמא שלי. 

"כי אני לא מרגיש טוב." 

אמא שלי האמת מכירה אותי, היא יודעת מתי אני משקר ומתי לא. 

אז היה לי רעיון גאוני. 

אחותי הקטנה, ג'ניפר ברחה מהבית לפני שבוע, 

ורק אמא שלי יודעת למה. 

והיא הקיאה שעה לפני שברחה, אז אימי החליטה 

לא לנקות את הקיא, כדאי שתוכל לזכור את ג'ני. 

כל פעם שאני מסתכל על הקיא שלה, אני גם מקיא. 

ואמא לא יודעת.

אז הסתכלתי על הקיא המגעיל של ג'ני, שהיה בסלון, 

והקאתי גם. 

"אוי תינג, אתה בסדר?" אימי דאגה לי. 

הרגשתי אשם ששיקרתי. 

"לא." שיקרתי שוב. 

"טוב, לא תלך היום לבית ספר." 

		הפרק הבא