אני לא דמבלדור. אז מי לעזאזל?

--רולינג, כל הרווחים שלך (לא באמת, אם יש רווחים, תבואי נדבר על כוס קפה, נמצא איזה הסדר תקבלי אחוזים*)

הארי הניח את ראשו על הכרית. הוא נתן לעיניו להיעצם. יודע שהסיוטים יבואו.

בוקר. הוא פקח את עיניו לאט. חדר המנהל החזיר לו מבט. הוא ניסה לקום. לא מצליח. הוא משותק? מבט זריז בחדר גילה את פרופסור מקגונגל מנמנת על הריצפה. הוא כחכח בגרונו בנימוס.

המכשפה המבוגרת קפצה ממקומה והניפה בשרביטה. פניו שוחררו. "פרופסור?" הוא שאל בחשש. היא היתה נראית נורא. כאילו בילתה אלף שנים בלי לישון.

היא כווצה את עיניה "אני מבינה שזה לא צלח...?" והתפרקה בייאוש בכיסא מול השולחן. שולחן המנהל. הוא נמצא בכיסא של דמבלדור?

"אה... שלא תביני אותי לא נכון," הוא שאל בזהירות "אבל מה אני עושה פה?" אולי מעורבת פה קללת זיכרון או משהו...

פרופסור מקגונגל הרימה עיניים בחשד ונדרכה פתאום "מה הדבר האחרון שאתה זוכר?"

הארי ניסה שוב להזיז את היד ללא הצלחה "את מתכוונת לזה שדראקו מאלפוי שבר לי את האף?" הוא אמר ביובש "או לכניסה המביכה שלי לאולם?"

היא כיווצה שוב את עיניה "מאלפוי?" ואז עיניה נפערו בהבנה ובהלה. "הו, מרלין".

"פרופסור? מה קורה?" הוא מקווה שאף אחד לא מת בשעה האחרונה, ולמה המשרד כל כך ריק? איפה פוקס? "איפה המנהל? קרה משהו? רון והרמיוני בסדר?"

היא התעשתה "הארי, נכון?"בלעה רוק ואמרה בלחישה צרודה "תישאר כאן , אני כבר חוזרת"

הוא הרים גבה "כן, השם זה הארי" מה לעזאזל עובר עליה? "ואין לי ממש לאן ללכת" הוא ניסה לסמן בידיו. ללא הצלחה. הוא הרגיש מעט זעה קרה בגבו. הוא עשה משהו?

----

הדלת נפרצה בבום וקוסם מבוגר עם זקן אפור ומטושטש שעט פנימה בבהלה.

"זה אח של דמבל – " הוא התחיל לשאול את פרופסור מקגונגל, כשאברפורת' טלטל אותו ושאל בחרדה "אלבוס? מה קורה?!" ברקע הארי ראה את מקגונגל מנסה לרסן אותו ומרחיקה אותו קצת.

מה יש לו? הוא השתגע? זעה נטפה ממצחו של הארי. משהו רע קורה. רע מאוד.

פרופסור מקגונגל התכופפה כדי לשים לו את משקפי החרמש שנפלו.

רגע. יש לו משקפי חרמש? הוא שמע צווחה קטנה של פוקס. לידו. למעשה, זה היה נשמע על הכתף שלו. פוקס על הכתף הימנית שלו שלו. פוקס נמצא על הכתף שלו.   ההבנה חלחלה לתודעתו. הוא הפנה מבט למראה הקטנה על הקיר.

הוו, שיט.

תירשמו, שימו לייק, תעשו בפעמון, תכתבו ביקורת בונה ואז דחפו אותה באסלה. תורידו את המים. פעמיים. אלא אם כן יש לכם מחמאות, מוזמנים. לשלוח אותם לסבתא שלכם. היא לא תהיה כאן לנצח , יו נואו.

__

*יואו רולינג, קצת בדיחות מה לקחת קשה? תקבלי ת'כסף שלך. תאווי כסף אנשים.

		הפרק הבא