אני לא דמבלדור. אז מי לעזאזל?

הארי עצם את עיניו ונענע בראשו הזקן.

"אז מה אתם אומרים בעצם? שבמקום לזמן אותי הוא הכניס אותי לראש שלו?" זה היה הזוי.

"הארי" אמרה מקגונגל ברוך, פניה מלאות רחמים "דמבלדור יצר אותך"

"מה?" מה זאת אומרת?

אברפורת' הביט ישר בעיניו , מתוכן נשקף טירוף של אדם זקן ויגע "זה אומר שאתה נוצרת הבוקר" הוא אמר "הוא ניסה ליצור אותך ואת העולם שלך וליצוק אותו לעולמנו , אם זה היה מצליח – היית מתעורר בבוקר במיטה, אבל..." הוא לא סיים את המשפט והתיישב בכיסא לידו.

הארי כיווץ את מצחו שגם כך היה מקומט "אז אתה אומר בעצם שכל החיים שלי..." וקולו גווע.

"הם לא קרו מעולם" לחשה מקגונגל. לא. זה לא יכול להיות. הוא זוכר. היום הראשון בלימודים. חדר הסודות. כל מה שקרה. שיט. רון. הרמיוני. הוא בלע את רוקו.

"ורון? והרמיוני?" הם קיימים או שהכל הזיה

פרופסור מקגונגל כיווצה את מצחה "אתה מתכוון לוויזלי? הוא קיים..." היא עצמה את עיניה "אבל אין לנו תלמידה בשם הרמיוני..."

"היא החברה הכי טובה שלי" הוא לחש ביאוש "או היתה...".

הוא נשך את שפתיו. לא. זה לא קורה לו. לעזאזל אתמול הכל היה טוב. הוא גיחך לעצמו בחוסר שמחה. אין שום אתמול.

"אז מה אני אמור לעשות בדיוק?" הוא הרים את עיניו.

פרופסור מקגונגל כחכחה בגרונה "על פי התיאוריה המקובלת מה שקרה לך , כלומר למנהל, לא השפיע על המח ברמה הנוירונית, הכל תקין במח שלו , רק התודעה תחת השפעת קסם, כמו איפריוס או קונפנדוס, לכן אנחנו חושבים שאם נעביר אותך במפולת הגנב בגרינגוטס זה יפתור את הבעיה".

"הבעיה?" הוא שאל בקול צרוד "ומה יקרה לי?"

פרופסור מקגונגל נראתה קצת חיוורת.

"אומר לך את האמת ילד " אמר אברפורת' "אנחנו לא יודעים".

"אשמח לראות את רון" הוא אמר כשעיניו עצומות "רק לראות אם הסיפור שלכם נכון..."

-----

"המנהל?" שאל הילד הג'ינג'י בחשש.

הלב של הארי נשבר כשהוא ראה את רון מדבר אליו ככה. "זה אני, הארי" הוא לחש "אתה לא זוכר?"

רון הסתכל עליו בלי לומר מילה.

זה היה יותר מדי.

"אני הארי, הארי פוטר" והא זעק "לעזאזל , למה אתה לא זוכר?"

רון הסתכל על פרופסור מקגונגל במבוכה כאינו יודע מה לומר .

היא בלעה את רוקה "אני מצטערת, הארי" והובילה את רון אל היציאה.

"לא, רון" הוא צרח אחריו "בבקשה" הוא רצה לבכות. פשוט לשבת כאן ולבכות. עד שיגמרו לו הדמעות והעולם ייכבה.

לפתע, הדלת נפתחה בחבטה , פרופסור טרלוני עמדה שם , אחוזת שד "פרופסור" היא בכתה "אני לא יודעת מה קורה לי".

מבטה של טרלוני הופנה לכיוון רון בהפתעה "רון? מה קורה פה?" היא שאלה בבכי.

רון הביט בה. כל הנוכחים הביטו בה בבלבול. מה הולך כאן?

ואז הארי הבין. הוא ניסה לומר משהו אבל לא הצליח.

הנוכחים הפנו אליו את מבטם.

פיו היה פעור בתדהמה כשחיוך עולה לאט על פניו.

"הרמיוני..."

----

היי אנשים, אהבתם? תכתבו לי, אני צריך את התמיכה הזאת , זה נותן לי הרגשה שאני פופולרי ואנשים אוהבים אותי, ומעניק לי אשליה של הצלחה.

הפרק הקודם		הפרק הבא