היקום בראשות גרינדלוולד

היקום בראשות גרינדלוולד

חלק א'- דמבלדור מיקום אחר

"כל הדמויות, המקומות, המונחים והרעיונות שמגולמים בעולם בו מתקיים הפאנפיק שלפניכם הם קניינה הרוחני של ג'יי. קיי. רולינג. אין בכוונתי להרוויח מהפאנפיק או מפרסומו כל רווח כלכלי."

ההתחלה קצת משעממת, אז אפשר לדלג עליה, למרות שהיא נצרכת להבנת הרקע של הסיפור.

הרבה טועים וקוראים לכוכב שבו הם חיים 'העולם'.

זה אינו נכון.

זהו רק כוכב אחד מתוך מיליארדים ביקום שלו, רובם לא מיושבים וכבר אינם ראויים ליישוב (או עדיין), אך יש מספיק שכן.

יש גם הרבה שטועים וחושבים שהמציאות שבה הם חיים היא 'העולם'

גם זה לא נכון.

זהו רק יקום אחד מני רבים.

אמנם זהו יקום גדול מאוד, שמכיל מאות, ולפעמים גם אלפי, מימדים שונים, אך הוא רק יקום אחד בלבד, המוקף ביקומים אחרים, חלקם גדולים ממנו, וחלקם קטנים ממנו.

כמובן שהגודל של היקומים הוא יחסי בלבד, שכן מי שחי בתוכם לא יכול למדוד את גודלם, ואין שום דבר שחי מחוץ ליקומים כדי למדוד אותם.

'העולם' הוא הצירוף של כל היקומים יחד, בו הם נעים ומסתחררים זה סביב זה, ולמרות כל ההשערות שמעלים אלו שחיים ביקומים, הם לא מתפצלים, והם גם לא מתנגשים, הם רק מחליקים זה על פני זה בשקט, כאילו היו בועות סבון.

מי שיצר את היקומים זהו העולם, כיוון שלמרות הדעה הרווחת, יש לו מודעות, אך אף אחד לא יודע זאת, כיוון שהוא לא משתמש בה כדי לשנות דברים ביקומים, אלא במקרים מיוחדים מאוד, אלו שמאיימים על ריחוק היקומים.

היקומים שונים זה מזה בדרכים שונות, אין אחד אשר דומה לרעהו, חלק מזכירים זה את זה, וחלק שונים זה מזה כמו היש מהאין, אך בדבר אחד הם מאוחדים- האירועים הקבועים.

האירועים הללו קבועים בכול היקומים, בכל יקום ויקום שבו הם יתרחשו הם יתרחשו בדיוק אותו הדבר, אין זה משנה איך היקום הגיע לאותו האירוע, ההתרחשות הזאת תקרה.

אך מדי פעם, יקום אחד בלבד חורג מהשאר, והאירוע המדובר קורה אחרת, לדבר כזה יכולה להיות משמעות אחת בלבד, שהיקום כולו יהפוך לאימפריה אחת גדולה, שבראשה עומד רודן.

רק במקרה כזה העולם מתערב, שכן, כאשר ליקום כולו יש שליט אחד, ברור הדבר שהוא ינסה לכבוש גם את שאר היקומים ולאחד אותם תחת שלטונו, ואת זה העולם מונע, כי אסור שהיקומים יתאחדו.

גם כאשר העולם מחליט להתערב, הוא לא עושה זאת בגלוי, אלא בסתר, מגלגל את העניינים כך שהרודן ייפול והיקום יהיה חופשי שוב, הוא מנסה לעורר מרד בשקט, לגרום לאנשי אותו יקום למאוס ברודן, אך כאשר הוא לא מצליח בכך הוא עובר לאפשרות השנייה- לפתוח שער בין היקומים, להביא עזרה מיקומים אחרים.

בזה עוסק הסיפור שלפנינו, שער שנפתח בין היקומים, כדי לעצור את הרודן ששולט באחד מהם.

הסיפור שלנו החל כאשר אחד האירועים הקבועים לא קרה כמו בשאר היקומים, אלא משהו השתנה.

יקומים על גבי יקומים התגלגלו בסופו של דבר אל אותה נקודה- שני חברים לשעבר, שבעבר הייתה להם אותה מטרה, וכעת היו האויבים הכי גדולים זה של זה, נעמדו לקרב האחרון ביניהם, אחד מהם החזיק בידו את שרביט הבכור, על הכתף של השני ישב עוף חול, זה היה קוסם אפל, וזה הקוסם שעיני כל הקוסמים תלויות בו, בכל יקום הם נלחמו בגלל אותה סיבה- האחד רצה להשתלט על העולם, השני ניסה למנוע זאת ממנו.

בכול יקום שהגיע לאירוע הזה הם נקראו בשם אחר, אך השמות הפרטיים שלהם היו תמיד קבועים, לזה שהחזיק בשרביט הבכור קראו תמיד גלרט ולזה שעל כתפו ישב עוף החול קראו תמיד אלבוס.

התוצאה של האירוע הזה הייתה קבועה בכול היקומים- למרות שגלרט הוא זה שמחזיק בשרביט הבכור, מי שינצח יהיה דווקא אלבוס, אשר יביס את גלרט ויכלא אותו בכלא, ואת שרביט הבכור הוא ייקח לעצמו, זה קרה בכול יקום ויקום, ותמיד גלרט הפסיד.

אך ביקום שאנו מדברים עליו משהו השתבש. גלרט ניצח.

באותו יקום קראו להם אלבוס דמבלדור וגלרט גרינדלוולד.

אנחנו צופים בהם כעת בעודם באמצע הקרב שלהם.

אלבוס ירק להבות מהשרביט שלו, גלרט כיוון אותם אל אלבוס חזרה בהינף שרביט, ברק פילח את הלהבות אל גלרט שהתכופף מתחתיו.

מטח קרני לייזר פרצו מעורו של גלרט אל אלבוס, אך הוא סובב את שרביטו ומראה הופיעה לפניו, כך שכאשר הקרניים פגעו בה הן חזרו אל גלרט.

חזיז קרח נורה מהשרביט של אלבוס, אך גלרט כבר הרחיף סלע ענק כדי שהחזיז יפגע בו.

גלרט זימן ערימת אבנים מעל אלבוס והניח להם ליפול על ראשו, אלבוס הניף את שרביטו והאבנים נמסו למים שנשלחו בגל גדול אל גלרט שיצר סביבו מגן.

אלבוס יצר מאות דבורים מהבל פיו שטסו לעבר גלרט עם עוקצים שלופים, גלרט יצר רשת דקה עשויה מהמון פיסות מתכת קטנות מאוד וחדות שחתכה את כל הדבורים ונעה בהתמדה לכיוונו של אלבוס נוצצת באור היום, אלבוס בנה חומה עשויה יהלום שחסמה את הרשת.

סערה אדירה הופיעה סביב גלרט והוא שילח אותה לכיוונו של אלבוס, אלבוס נעץ את שרביטו בקרקע והיא הצמיחה קוצים ושפיצים מתחת לרגליים של גלרט, מה שגרם לו לאבד את הריכוז ולסערה לשכוך.

גלרט ירק אש משרביטו על אלבוס ששילח גל מים שכיבה את האש והמשיך לכיוון גרינדלוולד, שרביטו של גרינדלוולד הוטח קדימה והגל התכווץ לכמה טיפות בודדות שניתזו על גרינדלוולד בנחת.

אלבוס הקיף את גלרט במראות מכול הכיוונים כך שהוא לא יכל לראות שום דבר מסביבו, גלרט שילח חוטי מתכת דקים וחדים במעגל סביבו שניפצו את כל המראות, חלק מהם היו במסלול ישיר אל אלבוס שזימן גוש קרח שנע במהירות לכיוונו של גלרט וכל חוטי המתכת שטסו לכיוון הנגדי שלו ננעצו בו, כך שהוא הפך לכרית סיכות קטלנית שנעה לכיוונו של גלרט, התנועות שגלרט עשה היו מסובכות אך בסופם נורו משרביטו קרני לייזר שהמסו את הקרח.

גלרט שילח ברק אל אלבוס שהסב אותו אל הקרקע.

אלבוס שילח את כל האבנים שהיו בסביבה על גלרט שיצר סביבו מגן עלו התנפצו האבנים ואז שילח את השברים על אלבוס שפורר אותם לאבק.

גלרט הניף בקשת את שרביטו וחודים צמחו סביב אלבוס, הוא הניע סביבו סערה שתלשה את כל החודים ואז שילח אותה בגלרט, אך גלרט הצמיד את ידו לקרקע ולא זז גם כאשר הסערה הלמה בו, עד שבסופו של דבר הסערה שככה.

כאן נעזוב אותם, כי הקרב שלהם לקח זמן רב ואין לנו זמן לצפות בכולו, מספיק שנאמר שבמהלכו אלבוס טעה במשהו, ואז גלרט הרג אותו, כי שלא כאלבוס, גלרט היה חסר רחמים כלפי אויביו.

נעבור כמה שנים אחר כך, כאשר אף אחד לא קרא לגלרט בשמו אלא כולם קראו לו גרינדלוולד.

הפעם נתמקד בחדר קטן בתוך בית גדול, שם יושבים שני אנשים.

בואו נכנה את שני האנשים האלו אחת ושתיים, כדי שלא נתבלבל ביניהם.

כרגע הם יושבים ומשוחחים.

בואו נאזין לשיחתם.

"אי אפשר להמשיך כך. עכשיו הוא עדיין מחפש את אוצרות המוות, ולכן אנחנו יכולים להתנהל כרגיל, אך שנינו יודעים מה יקרה כאשר הוא ימצא אותם." אמר אחת, שהיה איש נאה כבן חמישים עם שיער מאפיר שליטף לכל אורך השיחה נחש ירוק ודק.

"ניהלנו את השיחה הזאת כבר עשרות פעמים, אחת. אתה מכיר את המצב בדיוק כמוני, אנחנו לא יכולים לעשות כלום בגלל הקסם האחרון, ושרביט הבכור עדיין אצל גרינדלוולד כך שגם התוכנית השנייה עדיין אינה יכולה לפעול." ענה לו שתיים באנחה, הוא היה נער בן תשע עשרה, שערו השחור הזדקר בפראות ועיניו היו ירוקות כשל חתול.

"חייב להיות משהו לעשות." אחת דגדג את הנחש מתחת לפיו.

"נכון שאתה ראש המחתרת, אך זה לא אומר שאתה מסוגל לעשות דברים מיוחדים."

"אילו לפחות היה לנו משהו לעבוד עליו כדי שנוכל להרגיש שאנחנו מתקדמים במשהו." אחת נאנח.

שתיים גלגל את עיניו בהגזמה. "גם את זה אמרת כבר יותר מפעם אחת ואני אענה לך את אותה תשובה בדיוק שעניתי לך בפעמים הקודמות, המכונה גמורה, כל מה שצריך זה רק את שרביט הבכור ונוכל להפעיל אותה. לא שיש לנו סיכוי להשיג בדרך כלשהי אותו. גרינדלוולד שומר עליו קרוב לליבו."

"אתה סתם פסימי." אחת סירב להתייאש.

"אני מציאותי! אנחנו שני חברי המחתרת האחרונים! כל השאר פרשו מזמן! נותרנו רק שנינו! וגם אני נשאר רק בגלל הגלימה, כי אני יודע שברגע שיודע לגרינדלוולד עליה הוא יבוא לחפש אותי מיד."

"תראה אותנו. שני חברי המחתרת האחרונים. וגם זה רק בגלל שאנחנו הבעלים של שניים מאוצרות המוות." הקול של אחד קיבל נימה של ייאוש.

"אילו רק היה לנו את שרביט הבכור. היינו מסדרים את הכול." שתיים נאנח כמתוך חלום.

"מי עכשיו לא מציאותי? כי כפי שאמרת הדרך היחידה להשיג את השרביט היא להרוג את גרינדלוולד ואת זה אי אפשר לעשות בגלל הקסם האחרון."

"אילו רק א'אולאר לא היה חושף את עצמו. אני יודע, אני שוב לא מציאותי, אי אפשר לשנות את העבר."

על מה הוא מדבר?

מי זה א'אולאר?

איך הוא קשור לקסם האחרון?

כדי לענות על התשובות האלו נצטרך לחזור כמה שנים אחורה, לפני שהפסיקו לקרוא לגלרט בשמו, כאשר הוא עדיין לא היה השליט של כל היקום, אלא סתם קוסם אפל מרושע שאף אחד לא יכול לעצור.

הוא השקיע את כול כולו בניסיון לנצח את המוות, וחיפש ללא לאות את אוצרות המוות, כי הוא חשב באותו הזמן שזאת הדרך היחידה לכך.

באותם ימים המחתרת עוד לא הייתה קיימת, אלא הייתה קבוצה של הילאים שתפקידה היה ללכוד ולהביא למשפט את גלרט.

אחת מאותם הילאים הייתה מכשפה צעירה וכשרונית מאמריקה בשם טינה.

אם נחפש אותה ברחבי העולם נמצא אותה יושבת בפתח מערה בהודו, עושה מדיטציה, למרות שגלרט לא הגיע מעולם להודו.

בואו נצפה בה יותר מקרוב, אולי נבין מה היא עושה שם.

טינה ישבה בתנוחת מדיטציה בנחת, במבט ראשון לא היה אפשר להבחין בינה לבין אל- קס רגיל שעושה מדיטציה, במבט שני ההבדל היה ברור, כי היא ריחפה כמה סנטימטרים מעל הקרקע, דבר שלא היה קורה לאל- קס.

טינה המשיכה לעשות מדיטציה.

והמשיכה.

והמשיכה.

טוב, בואו נדלג כמה דקות קדימה, כאשר קורה לה משהו יותר מעניין מהמדיטציה.

בערך חצי שעה אחר כך, מתקרב אליה הודי גבוה ורזה שעוטה טורבן גבוה. מאוד גבוה.

בואו נצפה מקרוב עכשיו, אולי כך נבין מה קורה.

"מי את, אם יורשה לי לשאול?" קולו של ההודי הפריע לטינה במדיטציה, היא פקחת את עיניה ונחתה חזרה על הקרקע.

"מצטערת. אני טינה. מהמאקוז"ה. אתה בוודאי אאאואלאר?" היא קפצה במהירות על רגליה וקדה אל ההודי.

"מבטאים את זה א'אולאר, ולא איך שאת ביטאת את זה, העלמה." הוא קד אליה חזרה.

"אבל אתה אאולאר?"

"טוב יותר מהפעם הקודמת, אך עדיין שגוי, וכן, אני הוא א'אולאר, מהו רצונך ממני?"

"זה בקשר לגלרט גרינדלוולד..." היא אמרה בחשש.

"ומי זה בדיוק האדם הזה?" א'אולאר לא נראה מתרשם מהשם.

"קוסם אופל."

"וממתי אני מתעניין בקוסמי אופל שפועלים באמריקה? יש לנו מספיק קוסמי אופל בהודו." הוא נכנס לתוך המערה שלו.

"שאתה אחד מהם. או שהיית אחד מהם. לפני מאתיים שנה."

מילותיה של טינה גרמו לו להסתובב אחורה במהירות. "ומה גורם לך לחשוב את זה, העלמה?"

"מכתב שניקולס פלאמל השאיר לפני מותו." היא נשאה אליו עיניים דומעות.

"ניקולס נהרג? מי הצליח לעשות זאת?" א'אולאר בהחלט נשמע מתרשם.

"קוסם האופל עליו דיברתי. גלרט גרינדלוולד, הוא רצה להשיג את אבן החכמים, אך פלאמל השמיד אותה לפני מותו."

"ואיך זה קשור אליי?" א'אולאר נעץ מבט כועס בטינה.

"הוא נחוש לגלות דרך לגבור על המוות, והוא לא בוחל בשום דרך לכך, הוא ייעשה הכול בשביל זה, וזה רק עניין של זמן עד שהוא יגיע אליך, כדי ללמוד את הקסם שבו אתה משתמש."

"וזה אמור להפחיד אותי? זה רק מראה שאת לא יודעת על הקסם שלי כלום." צחוקו של א'אולאר הדהד מתוך המערה, טינה עדיין עמדה בחוץ.

"אני יודעת על הקסם שלך, כל אדם שהיה חי בזמן שהטלת את הקסם, אם הוא ינסה להטיל עליך קללה, כל השנים שנותרו לו לחיות יעברו אליך, כך אתה חי כל כך הרבה שנים."

"ואת בכל זאת חושבת שאני צריך לפחד?"

"כן. כי במכתב של פלאמל הוזכר עוד שם, צ'ן דגה סנאץ, אך גלרט הגיע אליו לפנינו, כאשר אנחנו הגענו אליו הוא כבר היה מת, למרבה המזל, הוא מת לפני שגלרט הצליח להוציא ממנו את סוד הכשף שלו."

"רק רגע, צ'ן דגה סנאץ מת? הסיני בעל אינסוף הנשמות? זה שנולד מחדש?" הפנים של א'אולאר שהציצו מהמערה היו מודאגות, ובצדק.

"כן. גלרט רצח אותו."

"ואת רוצה שאני אעזור לך להתמודד עם קוסם שהצליח להרוג את צ'ן דגה סנאץ? את מטורפת. אני מתכנן להיעלם מעל פני האדמה למאתיים שנים הקרובות."

"ונראה לך שזה יעזור לך. הוא יבוא לרדוף אחריך, ואתה לא תוכל להימלט ממנו." מבט ערמומי עלה על פניה של טינה.

"אז מה את מציעה לי לעשות" המבט על פניו של א'אולאר היה זעוף.

"לתקוף אותו בעצמך. בלי שהוא ידע מי אתה, כך שהוא ישלח אליך קללה בלי לחשוב, וכך הוא ימות."

"רעיון לא רע." אמר א'אולאר בהיסוס.

זה באמת רעיון לא רע.

אך הסוף שלו היה רע ומר.

בואו נקפוץ קצת קדימה כדי לראות את התוצאה של הרעיון.

טינה וא'אולאר פוסעים בזהירות בתוך בית חשוך שלפי המידע שלהם גלרט אמור להיות בו.

"נארמור" נשמע קול מאחוריהם וכלוב כסוף הופיע סביב א'אולאר.

"מה זה?" הוא שאל בבעתה כאשר התברר לו שהוא לא יכול להטיל קסמים בתוך הכלוב.

"מי היה מאמין, א'אולאר בכבודו ובעצמו סוף סוף בידיי." נשמע גיחוך מבין הצללים. כעבור כמה שניות הופיע מי שהשמיע את הגיחוך, זה היה גלרט גרינדלוולד.

"טינה, מה זה?" שאל א'אולאר בבהלה.

טינה התעלמה ממנו. "אתה הבטחת לי משהו בעד זה." היא אמרה לגלרט.

"כמובן, כמובן." גלרט נקש באצבעו ושניים מהקוסמים שתומכים בו הופיעו מאחוריו וזרקו קוסם כבול על הרצפה.

"ניוט!" קראה טינה והסירה את כבליו עם שרביטה.

"אתה מבין, " גלרט שלח חיוך מבחיל לא'אולאר. "פחדתי שאם אני אבוא אליך בעצמי, גם אתה תמות לפני שאספיק לגלות את סוד הקסם שלך, זה שאתה מכנה הקסם האחרון, ולכן תכננתי את כל ההצגה הזו, עכשיו כשאתה שבוי אצלי, יהיה לי מספיק זמן כדי לפענח את סוד הקסם שלך."

טוב, עכשיו הדברים של אחת ושתיים מובנים, אם א'אולאר לא היה נופל למלכודת של טינה, הרי שגלרט לא היה משיג את הקסם האחרון, והמחתרת הייתה יכולה לפגוע בו, אך כעת, אם המחתרת תנסה לפגוע בגרינדלוולד היא רק תגרום לכך שחבריה ימותו, ושלו יהיו עוד שנים לחיות.

אכן, בעיה מצערת.

אז כעת, כאשר אנחנו מבינים על מה הם מדברים, כדאי שנחזור אל אחת ושתיים, כי ההתערבות של העולם קורית דרכם.

והנה הם באותו החדר בדיוק, באותו מצב, חוץ מזה שאחת מחזיק בידו את שרביט הבכור...

שרביט הבכור? איך הוא הגיע אליהם?

כנראה שהגענו בטעות באיחור... כן, טעות שלי... אנחנו חודש וחצי אחרי השיחה הקודמת, כדאי שנחזור אליה, אבל זה מותח מדי, מה הם מתכננים לעשות עם שרביט הבכור?

אני לא יכול להתאפק.

נו, טוב, נדלג על הדרך שבה הם השיגו את השרביט ונשאר פה כדי לראות מה הם עומדים לעשות.

נו, קדימה, בואו נצפה מקרוב.

"יפה מאוד, שתיים, התוכנית שלך הצליחה, שרביט הבכור בידינו, עכשיו נוכל לעשות את התוכנית השנייה שלנו." אחת חייך.

"כדאי שנמהר, לפני שגרינדלוולד יגלה שהשרביט שלו אצלנו." גם על פניו של שתיים היה חיוך.

שניהם קמו וירדו יחד אל המרתף.

המרתף היה מלא כמעט כולו במכונה מורכבת, היה רק אזור קטן ליד המדרגות שהיה פנוי, בדיוק ליד המדרגות היה שער מפואר שלא הוליך לשום מקום, לידו עמד סרקופג פתוח, שניהם היו מחוברים למכונה.

בין הסרקופג למכונה חברו שני דברים, גלימה כסופה אוורירית וטבעת זהב כבדה שמשובצת בה אבן שחורה מבריקה.

אחת מיקם את שרביט הבכור כך שגם הוא יחבר בין הסרקופג למכונה.

ברגע ששרביט הבכור מוקם ביניהם, גם השער וגם הסרקופג החלו לזרוח, והשער מולא ביריעת אור זוהרת שריצדה קלות.

"תראה איזו יצירה מופלאה." גאווה נשמעה בקולו של אחת. "היא משלבת את הכוחות של שלשת אוצרות המוות כדי ליצור שער בין היקומים."

"אני יודע את זה," שתיים גלגל עיניים. "אחרי הכול, אני זה שיצר אותה."

"העצם אצלך?" שאל אחת.

שתיים הוציא מכיסו עצם והניח אותה בתוך הסרקופג, ואז הוא סגר את המכסה של הסרקופג, אחרי כמה שניות הסרקופג זרח ונכבה, ברגע שהסרקופג נכבה, אלבוס מעד מתוך השער מופתע.

"מהר," קרא אחד. "תפתח את המכסה, לפני שהסרקופג יזרח שוב וישלוף עוד אלבוס מהיקום שלו."

"מי אתם? מה קורה פה?" שאל אלבוס בבלבול.

"אתה אלבוס, זה שניצח את גלרט גרינדלוולד?" שאל שתיים.

"כן, אני אלבוס פרסיבל וולפריק בריאן דמבלדור, מי אתם?" שאל אלבוס.

אני לא מאמין.

הם הביאו את דמבלדור מיקום אחר, והפעם מיקום שבו הוא כן ניצח את גרינדלוולד.

זו בהחלט תכנית חכמה.

השאלה היא האם היא תעבוד, הרי לגרינדלוולד יש את הקסם האחרון.

אה, נכון, שכחתי, הקסם האחרון משפיע רק על מי שחיו כאשר הקסם הוטל, מה שאומר שהוא לא משפיע על דמבלדור מהיקום האחר, כי הוא לא היה ביקום הזה כאשר הקסם הוטל.

אך זה נראה שהכוחות שקולים, כי גרינדלוולד התחזק מאז הקרב האחרון שלו נגד דמבלדור, ודמבלדור עצמו השתנה מאז שהוא הביס את גרינדלוולד של היקום שלו.

מעניין מה יקרה הפעם, כשהקרב חוזר על עצמו, ושוב דמבלדור וגרינדלוולד יעמדו זה מול זה.

אך מה אני מקשקש.

תראו מה קרה, בזמן שדיברתי אתכם אחת ושתיים כבר הספיקו לדבר עם דמבלדור ולהסביר לו הכול, וכעת הוא נלחם נגד גרינדלוולד.

עדיף שלא נרד לראות זאת מקרוב, כי אנחנו עלולים להיפגע מאחד מהלחשים התועים, עדיף שנראה זאת מפה, מספיק סיכנתי אתכם כדי לראות את הקרב הקודם של אלבוס וגלרט.

וואו, זה נראה שדמבלדור הולך לנצח, הוא בהחלט יותר טוב מגרינדלוולד.

לא.

לא.

לא.

אני לא מאמין, מה זה היה הלחש הזה? דמבלדור בהחלט לא היה מוכן אליו.

בוודאי ראיתם לבד מה קרה לדמבלדור, ברכע שהלחש פגע בו הוא התפורר ונעלם.

כן, הוא לא התפורר רק פה, אלא גם ביקום שלו.

תחשבו על זה, שנייה אחת הוא בסדר גמור ביקום שלו ושנייה אחרי זה הוא מתפורר לפתע ללא שום התראה, כך לפחות זה נראה מבחינת האנשים שביקום שלו, כי מבחינתם הזמן שהוא היה ביקום שלנו לא היה יותר משנייה.

אני בהחלט יכול לדמיין מה יקרה באותו יקום.

ואם אתם לא מסוגלים לדמיין זאת בעצמכם, אני מזמין אתכם לקרוא זאת בפאנפיק "מה אם דמבלדור יתפורר לפתע"

טוב, מעניין מה אחת ושתיים יעשו כעת, אחרי שהתוכנית שלהם נכשלה.

		הפרק הבא