אנדי שוב

בס"ד

אחד היתרונות של לפרסם כאן לעומת הפורום הוא שכאן אני יכול לנהל איתכם שיח פתוח ונינוח יותר. בהשוואה לפורום, שבו כל תגובה שלי יכולה להיות ספאם או הקפצה או סתם להפיח בכם תקוות שווא שפרסמתי פרק או פספוסים או סתם התערבות במבנה של הודעה על פרק חדש (אתם זוכרים, לוגו, תקציר, המשך יבוא וזה), כאן אני יכול לענות לתגובות וההערות שלכם ישירות בתגובות משלי לפרק או אפילו בשורות האלה בבולד שאני כותב בהתחלה.

בוקר אחד, במשרד הקסמים, דאנקן שמאייסטר – חבר סגל בבית הספר להילאים – שתה את כוס התה שלו בנחת במטבחון של הקומה שלו, כשמטוס נייר מעצבן החל להתנגש שוב ושוב בראשו ללא הרף.

הוא נאנח והניח את כוס התה שלו בצד. מה כל כך חשוב שמצדיק הפרעה באמצע התה שלו? הוא לקח את המִזכר, פתח אותו וקרא את תוכנו:

"ישיבת סגל בשעה 10:00. קולבלעתי."

נו, טוב. בשביל דברים כאלה דאנקן עזב את תפקידו המבצעי בהילאות. הוא קימט את המזכר והשליך אותו לפח הסמוך, והחל לשים פעמיו לכיוון חדר הישיבות.

"בסדר, חברים," קולבלעתי פתח את הישיבה, ודאנקן נע בחוסר נוחות בכיסא שלו, מתנגש בטעות בכיסא של המאמנת ג'ונס. עוד כשהיה בעצמו חניך צעיר הוא פחד ממנה, וזה שעכשיו הם חברי סגל שווי רמה לא הרגיע אותו. במיוחד לא כשהיא נהמה לעברו באי שקט.

"המחלקה של ווינטר עומדת לסיים מחזור," קולבלעתי המשיך, "וגברת גרובר ממחלקת התקציבים אישרה לנו עוד שלושה תקנים."

"שלושה?!" הזדעקה נאדיה, "זה ממש מעט! איך אפשר לעבוד עם דבר כזה? למה רק עכשיו אמרו לנו את זה?"

"אין מה לעשות, התקנים ירדו משמעותית מאז תבוסת אוכלי המוות," קינגסלי ענה, "והאמת, טוב שכך. המשך בבקשה, דין."

קולבלעתי הנהן. "כרגיל, מר שאקלבולט, קולע וחד כתמיד. אם כן, כמה חניכים נותרו אצלך בינתיים, ווינטר?"

סגן ווינטר, בעיניים טרוטות מעייפות, הציץ בגליון הקלף שלפניו. "תראה, יש את דרייק, אן, סאלי, ג'ואן, איימוס וגאיה. אנחנו נצטרך לצמצם אותם בחצי, הבוחן קולבלעתי. זה לא כזה פשוט."

"סליחה, אם יורשה לי," התערבה אחת הבוחנות, אישה בשם גרייס מייסון. "אם אני זוכרת נכון, כשמסתכלים על הביצועים שלהם עד כה, כבר עכשיו אפשר לראות שלושה פייבוריטים מובהקים. וכן, אני יודעת מה אתם אומרים, תמיד באבחון וניטור דפוסי אנומליה יש כאלה שפתאום מככבים ויש כאלה שמפשלים בענק. אבל באמת, אני לא מתכוונת להכשיר חניכים שקיבלו..." היא חטפה מווינטר את גליון הקלף שלו, "שלוש בעמידה בזמנים ואפס בסוציומטרי."

"גרייס, את זוכרת שזה גם היה הציון של הארי מהמחזור הקודם של ווינטר, כן?" התערבה המאמנת ג'ונס, "בדיוק באותו השלב, במחזור הקודם. אני עצמי דאגתי להוריד לו ציון בלויאליות אחרי הקטטה שלו עם קית' גולבי. ובכל זאת הוא המשיך כמו גדול לשלב הבא."

"טוב, זה רק בגלל שהוא היחיד שהתנדב לאנד"א," התערב קיליאן דוהארטי, בוחן אחר. "זה גרם לנו להסתכל על הכל באור אחר לחלוטין, בעיקר לאור הביצועים שלו."

"שהם די שנויים במחלוקת," התעקשה שוב גרייס, "אני צפיתי בו יחד איתכם. וזה חלק ממה שאמרתי קודם, שיש כאלה שפתאום מככבים במבחן הזה –"

"– רגע אחד, רבותיי," קולבלעתי הרעים את קולו, "אנחנו לא כאן כדי לדבר על המחזור הקודם. נכון, אנחנו עדיין חייבים להם תשובות, אבל בינתיים המחזור הנוכחי הגיע גם הוא למאני טיים שלו. איך אנחנו הולכים לסנן אותם בחמישים אחוז? שוב נגיש את כולם לאבחון וניטור דפוסי אנומליה? ואז שוב ניתקל באותה בעיה שכולם עוברים כי כל אחד נבחן בדרך אחרת?"

"כן, הסימולציה הזאת זה רק כאב ראש!" הוסיף דאנקן, כשהרגיש שהגיע הזמן שלו להתערב. המבטים שספג גרמו לו להבין שאולי זה לא היה הדבר הכי חכם לומר. וזה די מבאס, כי הוא לא אמר כלום מאז תחילת הישיבה.

למרבה המזל, אדון שאקלבולט התערב לטובתו. "ליבי איתך, דאנקן. זה כמובן לא יוצא מגבולות החדר הזה, כן? אבל מופעל עלינו המון לחץ ממחלקת המחושבים להריץ סימולציה נוספת, לאור ביצועיה השנויים במחלוקת לאחר הפעם הראשונה שניסינו אותה. שנויים במחלוקת עד כדי כך שלא הצלחנו להכריע אם להעניק להארי ציון עובר או לא, ואם להעביר אותו – אז על חשבון מי מהשאר."

"ככה שגם אם הפעם יהיו חניכים שיבחרו להשתתף בהדמיה, נהיה חייבים לקבל אותם?" שאלה גוון אדמס, סמלת המשמעת של החניכים. "לא נשמע כל כך ערכי."

"למה שלא נבחן את כולם? הם רק שישה," הציעה נאדיה. "זה לא הרבה. עשינו את זה כבר. במחזור הקודם הם היו שבעה. ונניח ששוב כולם יעברו, אז בסך הכל יהיה לנו עוד ציון לשקלל. וגם, בינינו, אני יודעת שכולנו מאוד נהנים מהבחינה הזאת."

"כן, אתם," סגן ווינטר נאנח, "אבל זה בדיוק הזמן שבו לי ולגוון אין מה לעשות."

"להתכונן למחזור הבא, כמובן," קולבלעתי חייך לעברם. "אני מסכים עם נאדיה. נבחן את כולם. מי שירצה ייבחן בשדה, ומי שיבחר בכך ייבחן בסימולציה. אני יודע שהחבר'ה פה מאוד נהנים להיכנס לסימולציה. לא ככה, N ו־D?"

דאנקן החליף חיוך מובך עם נאדיה, שלא השיבה לו חיוך. הוא שב להתחפר בכסאו.

"ווינטר, האם יש מתנדבים לסימולציה?" שאל אדון שאקלבולט, ודאנקן נדרך בחזרה. הוא כל כך אהב את הסימולציה הקודמת, עם הארי. זה בוודאי יהיה כיף גם הפעם.

"האמת שכן," ווינטר ענה וחטף את גיליון הקלף שלו בחזרה מידיה של גרייס. "גם הפעם יש רק חניך אחד – חניכה אחת, ליתר דיוק. ג'ואן."

"ג'ואן? אתה מתכוון לעלמה ג'ואן ג'מיל?" אדון שאקלבולט רשם לעצמו את השם. "תוכל לספר לנו קצת עליה? איך היא התמודדה עד כה, ומה הפך אותה לאחת מששת החניכים האחרונים?"

"טוב, היא בת 19, ככה שהוגוורטס עוד יחסית טרייה לה במוח," סגן ווינטר החל לפרט. דאנקן ראה שכולם סביבו שולפים גליונות קלף ונוצות ומתחילים לסכם, והוא הזדרז לעשות כמוהם, אם כי הוא לא ממש ידע מה עליו לכתוב.

"יש לה 10 בלחשי מגננה, 7 בזיהוי רעלים, 9 בהסוואה..." החל ווינטר לפרט.

"פחות טכני," ביקש אדון שאקלבולט. "איזה מן אדם היא? גוון, תוכלי לעזור לו?"

"טוב, היא כריזמטית," גוון ענתה. "הייתי אומרת שהיא אפילו קצת סוחפת באישיות שלה. אבל יש לה גם לב טוב, ככה שהיא לא מנצלת את זה לרעה."

"לב טוב. אולי זה יפריע לה לזהות אנומליה, לא?" קיליאן שאל.

"לא, כי היא גם חדה מאוד," גוון השיבה. "היא הייתה הראשונה לעלות על זה שבמקביל לקורס של הבנות מתנהל גם קורס של בנים."

דאנקן חייך לעצמו. זה תמיד שעשע אותו, ההפרדה המגדרית ההרמטית שיש בתחילת הקורס, והבונוס שניתן למי שמצליח לגלות שיש קורס מקביל של בני המין השני.

"אבל היא גם הצליחה לשמור על שילוב ראוי," המשיכה גוון. "טכניקת התקיפה שלה קצת חלשה. האמת, כל מה שאנליטי אצלה קצת חלש."

"אולי כדאי שנשים על זה דגש בהדמיה," הציע קולבלעתי. "גרייס, דאנקן, נאדיה וקיליאן, חשוב לשים לב לזה בתסריט."

דאנקן הנהן. עכשיו נהיה לו מעניין – שלב התסריט של הבחינה. אחרי שהם המציאו את אנדי, הוא לא היה יכול שלא לחשוב לאן המוח שלהם והיכולות של אנד"א יקחו את ג'ואן הזאת.

"עד מחר התסריט יהיה מוכן?" שאל קולבלעתי.

"כן," נאדיה השיבה בשם כולם. נראה שגרייס וקיליאן הסכימו איתה, אז לדאנקן לא הייתה ברירה אלא לשתוק.

"אוקיי, אני אדבר עם ארני," קולבלעתי סיכם. "ווינטר, מחר בבוקר אתה וג'ואן אצלי במשרד לתדרוך והסכם ויתור. כמו שהיה עם הארי. במקביל, גוון, את מתלווה לגרייס, דאנקן, נאדיה וקיליאן לשדה, יחד עם חמשת החניכים הנותרים."

"אוי, איך אני אוהב את זה!" דאנקן התמוגג. הוא לא יכול היה לעצור בעדו.

"רואים," נאדיה נאנחה ביובש.

"גוון, איזה חניך את ממליצה לי לבחון אחד על אחד?" הוא קפצץ במקומו בהתרגשות.

"תדברו על זה אחרי הישיבה בבקשה," קולבלעתי ריכז אותם. "אני מזכיר לכם שיש לכם גם את התסריט של ג'ואן לסיים עוד לפני כן. אחרי שאעבור אצל ארני מהמחושבים אני אצטרף אליכם גם, כדי שמקרה אוליבר ווד מהפעם שעברה לא יחזור על עצמו."

דאנקן נע באי נוחות בכיסאו. הוא לא הצליח לשכוח את החורים שהיו בסימולציה בבחינה של הארי, והוא הרגיש שהעקיצה של קולבלעתי הייתה מכוונת ישירות אליו.

"עוד משהו, לפני שמתפזרים לעבודה?" וידא קולבלעתי.

איש לא ענה.

"אוקיי," הוא סיכם. "מר שאקלבולט, תודה שהצטרפת אלינו בהתראה קצרה כל כך. ווינטר ואדמס, תהיו זמינים לשאלות שיש לנו על החניכים. אתם יודעים," הוא הבליע חיוך, ואמר את המשפט הקבוע שלו לפני ההכנות שלהם לבחינה מהסוג הזה, "הגיע הזמן לרדת להם לתוך הקרביים."

והם אכן ירדו להם לתוך הקרביים. כשהגיעו לשדה הפתוח וראו את גוון מובילה את החניכים (דאנקן, כרגיל, הופתע לראות את ההבדל בין גוון היבשושית שהיה רואה בישיבות הסגל לבין גוון הקשוחה והעירנית מול החניכים, והוא ידע שגם ווינטר, המאמנת ג'ונס ושאר המפקדים של החניכים שומרים איתם על דיסטנס כזה), דאנקן מיד צוּוָת לחניך בשם דרייק. וכשהתיק של דרייק מולו, דאנקן נהנה לעולל לו שלל תרחישים כדי לבדוק כיצד הוא מאבחן ומנטר דפוסי אנומליה על יבש בשדה הפתוח. ולאחר שעה וחצי של בחינה אחד על אחד, דאנקן רשם בפרוטרוט את הערכתו על ביצועיו של דרייק, ומיהר יחד עם נאדיה, גרייס וקיליאן בחזרה למשרד הקסמים, לקראת הכיף האמיתי – הבחינה של ג'ואן ג'מיל. הם החליטו שהפעם כולם יקבלו אותה בברכה, לא כמו הארי שראה רק את ארני מהמחושבים כשהגיע.

וכך, לאחר שעה קלה, בעודם יושבים נרגשים שוב במעבדה של פרוייקט אנד"א עם המיטה והמסכים, דין קולבלעתי נכנס לחדר בליווי בחורה צעירה ומחוייכת, עם רעמת תלתלים שחורה והליכה קלילה. על סמך התיק של ג'ואן, אותו למדו היטב בערב הקודם, דאנקן כבר ציפה שהתסריט שהרכיבו לה, ושכעת כבר מורכב על גבי אנד"א, לא יאכזב.

"ג'ואן, הכירי את צוות הבוחנים שתחתיי," אמר לה קולבלעתי, והציג אותם בזה אחר זה.

"ג'ואן, אני כל כך מתרגש!" דאנקן, כרגיל, לא היה יכול לעצור בעצמו. "אנחנו מכירים אותך כל כך טוב, וואו, מה שאנחנו הכנו לך!"

ג'ואן הנרגשת קדה בנימוס. "תודה, קצת מלחיץ לשמוע את זה," היא הודתה, "אבל אם זאת הגישה, אני בעד. קצת חופש מהלחץ והדיסטנס של סגן ווינטר."

"סגן ווינטר שייך לכל מה שעברת עד עכשיו," קולבלעתי אמר לה, "ושם הוא יישאר. תצטרכי לדאוג ממנו רק בפגישתכם המחודשת בעוד שלושה ימים. עכשיו, את פוגשת אותנו ונתונה לחסדינו בלבד – מי שבאמת היו אחראיים עלייך לאורך כל הדרך, רגע לפני הישורת האחרונה של המבחן שלך. אין טעם להפריז בגינוני כבוד מצידך כלפינו, כי בין כה וכה עוד דקות ספורות את כבר לא תזכרי את השיחה הזאת ותהיי שקועה עמוק בבחינה."

ג'ואן, עדיין מחוייכת, הפנתה לקולבלעתי מבט שואל. "סליחה?" היא שאלה.

"אה, כן," הוא חייך אליה, "הרשי לי להציג בפנייך גם את ארני ממחלקת המחושבים של משרד הקסמים, שמסייע לנו לתפעל את הסימולציה."

ארני הנרגש חייך אליה. "את עומדת לפגוש דגם משודרג ומשופר, בוודאי כבר הספקת לשמוע עלינו לאור הצלחתנו בפעם הקודמת."

ג'ואן נראתה קצת מבולבלת. "האמת... שלא," היא אמרה בהתנצלות.

"יופי, זה אומר שאנחנו עושים עבודה טובה," קיליאן העיר, ועורר גל צחקוקים מצד כולם. גם ג'ואן צחקה בנימוס.

ארני הצביע על המיטה, זו שהארי שכב עליה רק לפני כמה שבועות. "אם יורשה לי, העלמה ג'מיל, עלייך להישכב כאן."

ג'ואן נשכבה במיטה, מביטה סביבה ללא הרף. "מה הולך לקרות עכשיו?" היא שאלה.

"את תגלי עוד מעט," ארני חייך את חיוכו המפורסם.

"את עומדת להיכנס למבחן," נידבה נאדיה מעט מידע. "אל דאגה, את בכלל לא תזכרי שזה מבחן. את הולכת להיות בסביבתך הטבעית, ולא תרגישי כלל שאת בתנאי מעבדה. וההתקלות שהכנו לך יאתגרו אותך במיוחד, בהתחשב בתיק האישי שלך, עליו ביססנו את ההדמיה."

"וואו!" עיניה של ג'ואן ברקו בשעה שרעמת התלתלים שלה התפזרה על הכרית. נראה שהאלקטרודות שנצמדו אליה מעצמן לא הפריעו לה.

"וואו, נאדיה, היית צריכה להיות פה גם כשהארי נכנס," ארני העיר לה. "הוא היה הרבה יותר עוין מג'ואן."

ג'ואן גיחכה, והעור הכהה שלה האדים מעט מהמחמאה. נראה שגם אותה ארני הצליח להביך.

"הראייה שלך עומדת להתערפל עוד מעט, ג'ואן," נאדיה המשיכה להסביר, ונראתה מרוצה מעצמה לנוכח הפרגונים שקיבלה מהסביבה. "רק שתהיי מודעת."

"לא להילחץ!" דאנקן התערב. הוא לא היה יכול לתת לנאדיה את כל הפוקוס. "זה טבעי! פשוט תזרמי!"

ג'ואן פלטה עוד צחקוק מובך, ולדאבונו של דאנקן נראה שהיא רק נלחצה יותר. "אוקיי," היא חייכה.

ארני רכן מעליה עם שרביטו והחל למלמל דבר מה, ועיניה של נאדיה נעצמו לאיטן. היא המהמה כמה הברות חסרות פשר, ואז נדמה. קצב הנשימות שלה הואט, והיא נראתה שלוה כל כך.

ואז, כאילו רק חיכו לזה, המסכים מעל מיטתה של ג'ואן נדלקו בזה אחר זה, והראו סלון ביתי וחביב בו ישבו לא מעט אנשים שדמו לג'ואן באופן מחשיד.

"יצרתם כפילים של ג'ואן?" התפלא ארני, "הם לא דומים לה מספיק."

"זאת המשפחה שלה, ארני," נאדיה ציינה ביובש. עט הנוצה וגליון הקלף שלה כבר נשלפו, כמו גם של שאר הבוחנים. דאנקן מיהר לעשות כמוהם.

בינתיים, המסכים הציגו את סלון הבית של ג'ואן משלל זוויות. אחד הצגים הראה את העולם ממש מנקודת מבטה של ג'ואן עצמה, כאילו מתוך עיניה ממש. מרקע אחר הראה את ג'ואן עצמה, שנראתה מחוייכת ורגועה בחיק משפחתה. לא הייתה זווית שלא כוסתה ונראתה במידה כזו או אחרת, ואחד הצגים אפילו תמלל את מחשבותיה. אם הכל ילך כמתוכנן, עוד רגע קט האקשן יתחיל.

כמה חבל ששום דבר לא הלך כמתוכנן.

הפרק הקודם		הפרק הבא