אני קוסמת?

איליין שכבה במיטתה. שלושה ימים לאחר שקיבלה את המכתב. היא הביטה על השעון, ״הרכבת כבר יצאה בטח״ היא אמרה לעצמה נושא המכתב עדיין הציק לה והיא הרגישה שהיא תתפוצץ אם היא לא תספר למישהו. ״אני יכולה לספר לרובי״ הרהרה. (מתנצלת  על השמות הגרועים, פשוט זה לא קל לעשות שמות של אלפים) ״אבל היא כל כך עסוקה לאחרונה, היא בטח פשוט תנפנף אותי״ ״אז אולי לסיירה ונירה? לא, הן בטח לא יבינו״ האופציה היחידה הייתה... ״מירה״ היא אמרה, מצליחה להשחיל בתוך המילה האחת הזאת גם עצב וגם כעס וגם אכזבה. מירה הייתה האופציה היחידה. היא תמיד הבינה אותה ועזרה לה. איליין הרגישה צביטה קטנה של געגוע בתוך לבה. הבעיה היחידה שהייתה במירה זה שהיא ואיליין רבו לפני כמה שבועות ומאז הן לא דיברו. אין ברירה, חשבה איליין. אני אהיה חייבת להשלים אתה. אני פשוט לא מסוגלת יותר לשמור את המכתב בסוד. אני צריכה עזרה.

*******************
איליין דפקה בחשש על דלת ביתה של מירה, מקווה בכל ליבה שאחד ההורים שלה יפתח, ולא היא. משאלתה כנראה לא התגשמה, כי כשהדלת נפתחה איליין ראתה פרצוף מוכר מאוד - הפרצוף של מירה. ״ אה... זאת אומרת... אני... הי?״ אמרה איליין, מתקשה להחליט איך להתחיל את המשפט. מירה החוירה וסגרה את הדלת בטריקה. איליין נאנחה. היא ידעה שזה כנראה לא יעבוד, אבל היה שווה לנסות. 

*******************
איליין שכבה על מיטתה, הכדוריגול בידיה. ״הראה לי את ליין פורבק״ אמרה בחשש, יודעת כבר מה תהיה התוצאה. לא ניתן לאיתור, הראתה הכתובת. פתאום היא פרצה בבכי. כל מה שעבר עליה בשבועות האחרונים, הכל יצא החוצה עכשיו. כל התסכול מזה שהיא לא יכולה לספר לאיש על המכתב, כל הפחד שאף פעם לא ימצאו את אחותה, כל הכעס והעצב שהרגישה בנוגע למירה, כולם יצאו והתערבבו כמו טורנדו של רגשות. איליין הרגישה את זה הולך וגדל ומתערבל בתוך תוכה, ובדיוק כשחשבה שלא תוכל עוד להחזיק מעמד, זה יצא. היא הייתה חופשיה. מהכל. מכל הרגשות המעיקים, מכל המבטים המרחמים, מהכל. ואז היא שמעה רעש מלמטה. ״אמא!״ היא קראה, ורצה למטה. אמה נאחזה בשולחן כמו טובעת, ואיליין בקושי שמעה אותה כשלחשה: ״את עשית את זה?״ ״עשיתי את מה?״ ״את הכאב״ ״את המה??״ איליין התחילה להילחץ. רק לא זה, רק לא זה, רק זה חסר לה עכשיו. ״היה כאב... את בטוחה שלא את גרמת לזה?״ היא לחשה. מילה אחת במשפט הזה גרמה לאיליין להילחץ אפילו יותר. רק לא זה, רק לא זה, רק שאני לא גורמת!

זה הפאנפיק הראשון שלי, אשמח אם תגיבו ותגידו איך יצא. ומצטערת על הפרקים הקצרים, אני פשוט רוצה לסיים את הפרקים במתח.

הפרק הקודם		הפרק הבא