מה אם הארי פוטר היה בת?

ללילה פוטר לא היו חיים מאושרים, בלשון המעטה. ההורים שלה מתו בתאונת דרכים, והיא חיה עם הדודים המרושעים שלה ורנון ופטוניה דרסלי, ועם הבן המגעיל שלהם, דאדלי השמן. החדר שלה היה הארון מתחת למדרגות, ודברים מוזרים תמיד קרו בסביבתה. סיפורנו מתחיל ביום הולדתה ה 11. היא ישבה בחדרה וחשבה על איך תוכל להתנקם בדאדלי וחבורתו המרושעת, כשלפתע נשמע קולו של הדוד שלה, ורנון. ״פוטר! הדואר הגיע!״ היא נאנחה והלכה לאסוף את הדואר. היו שם כל מני דברים משעממים. מכתב מחבר של דאדלי, חשבונות, חשבונות, עוד קצת חשבונות, ו... מכתב ללילה פוטר, דרך פריווט מספר 4, הארון מתחת למדרגות. מהמהמהמהמה? מכתב בשבילה? מי ירצה לשלוח לה מכתב? היא החלה לחשוב. אסור לדודים שלה לראות את זה, הם בטח לא ירשו לה לקרוא את המכתב. ״מה לוקח לך כל כך הרבה זמן!?״ נשמע קולו של הדוד ורנון בשנית. היא תסתיר את המכתב בכף ידה, ותפתח אותו רק כאשר תיהיה בחדרה. היא הסתירה את המכתב בכף ידה, לקחה את שאר המכתבים ביד השניה, ופנתה לעבר הסלון.

סליחה שהפרק קצר, פשוט לא היו לי הרבה רעיונות. אה, ובגלל ששכחתי לכתוב את זה למעלה: כל הזכויות שמורות לרולינג. (למרות שהיא ממש מעצבנת. כאילו, מי את חושבת שאת, לוקחת את כל הקרדיט לעצמך? לא יפה. אני עבדתי מאוד קשה על הפאנפיק הזה ומגיע לי קרדיט) ותגיבווווווו!! די, ברצינות, תפרגנו ותגיבו, זה הפאנפיק הראשון שלי וזה לא כאילו שצריך מאמץ מיוחד כדי להגיב. אז תגיבו. קדימה. כן, אני מתכוונת אליכם, אתם שם שקוראים את זה. תגיבו. עכשיו. תודה. ואם אתם רוצים להיות ממש נחמדים, אז גם תרשמו.

		הפרק הבא