מה אם הארי פוטר היה בת?

לילה הגיעה לסלון, ומסרה את המכתבים לדוד ורנון, תוך כדי שהיא מקפידה שהמכתב בידה ישאר מוסתר. ״זה הכל?״ נבח לעברה דוד ורנון בחשדנות. ״כן...״ ענתה לו, חוששת מעט. ״זה הכל.״ עיניו של הדוד ורנון הצתמצמו, ולפתע נראה כאילו הוא מרוצה. ״יפה. אם כך, את משוחררת ללכת לחדרך.״ עיניו הצתמצמו שוב. ״אבל בלי תרגילים, כן?״ לילה הנהנה ופנתה לעבר חדרה, נרגשת לראות מה במכתב המסתורי. היא פתחה אותו באיטיות, מקשיבה בחצי אוזן למקרה שמישהו יתקרב. ואז היא התחילה לקרוא:

בית הספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות

מנהל: אלבוס דמבלדור

(מסדר מרלין, מחלקה ראשונה, מכשף גדול, קסם ראשי,

מאגוואמפ עליון, חבר איגוד הקוסמים הבינלאומי)

גברת פוטר היקרה, אנו שמחים להודיעך שנשמר עבורך מקום בבית־הספר

הוגוורטס לכישוף ולקוסמות.
מצורפת בזאת רשימת הספרים והציוד הנחוץ.

שנת הלימודים מתחילה ב־1 בספטמבר. אנא שלחי ינשופך

לא יאוחר מה־31 ביולי.

בכבוד רב,

    מינרווה מקגונגל

    סגנית המנהל 

לרגע הייתה שתיקה. ואז לילה התפוצצה מצחוק. היא התגלגלה על מיטתה הקטנה, ולאחר רגעים מעטים אמרה: ״מי - מי - קורא ל - לבית - לבית ספר שלו - י - יב - יבלות החזיר?!״ אמרה וצחקקה לעצמה. כן. לא היה אכפת לה חוסר ההיגיון שבמכתב. חוסר היגיון רדף אותה כל חייה. מה שכן היה לה אכפת, זה שלבית הספר לכישוף ולקוסמות - קוראים יבלות החזיר.

כזאת היא.

הפרק הקודם		הפרק הבא