וואנשוטים על המיתולוגיה

"בטוח אתה כי אינך יודע כיצד קרה הדבר?" נשמע קולה הרם של הרה, מלכת האלים ואשתו של אבי, מעלי.  

חלק בי רוצה להרים את הראש ולהסתכל בעיניה, שתדע שלא ניסיתי להרוג אותם, אבל יותר מכך אני לא רוצה להפוך לפרה או דבר דומה, ולכן אני נשאר על הקרקע, קורע על ברכי ונועץ את מבטי ברצפה הלבנה והמבריקה של הארמון הגדול.

"אין לי מושג איך זה קרה" אני אומר "רגע אחד כולנו אכלנו ארוחת ערב משפחתית, וברגע לאחר מכן ראיתי את ארבעתם שוכבים על השטיח בביתנו ללא רוח חיים, עורם חרוך ומלא כוויות"

אני מרגיש במבטה הקר של הרה נעוץ בי, ככל הנראה חושבת איזה חלק לפוצץ קודם.
היא מעולם לא חיבבה אותי.

"חברך תזאוס, מלך אתונה, סיפר לי כי מתכנן אתה לשים קץ לחייך" קולה הרשמי של הרה נשמע, מהדהד בחלל האולם למרות העמודים שמשאירים את החדר פתוח.

שדה הראייה שלי מיטשטש ונצבע אדום כדם, דבר שקרה לי כמה פעמים מאז הערב של אתמול.
אני ממצמץ כחמש פעמים בקצב ששיננתי בראשי והעולם מתייצב "לא אכחיש זאת" אני אומר "כי בלעדי מגארה, חיי מיותרים הם".

"תפסיק לספר סיפורים, הרקלס" קוראת הרה "יודעת אני כי בכוונה שרפת את בני משפחתך, ובעצם זה שרק שקרים מספר לי אתה, איבדת כל שמץ של אמון שהיה לי בך"

""להגיד שהיה כזה יהיה שקר" אני ממלמל.

"דבר חזק כאשר פותח אתה את פיך" קולה של הרה רועם כמעט כמו כוחותיו של אחיה ובעלה, המלך זאוס "אך כעט עליך לשתוק עד אשר אחליט על עונש ראוי עבורך".

אור גדול מבזיק מול פני ואני עוצם בחוזקה את עיני כאשר מלכת האולימפוס הופכת לדמותה השמיימית ונעלמת.

אם להגיד את האמת, אני לא בטוח איך אני יודע שהיא נעלמה.
אולי בגלל שמבטה החד כחנית כבר לא נעוץ בי
אולי בגלל שברגע אחד האולם התמלא בחמימות הרגילה של אחר הצהריים
אולי בכלל בגלל שמאגר שנאת הרקלס נעלם.

אחרי עוד פרק זמן של כשלושים שניות אני מאז להרים באיטיות את ראשי ונעמד.

אני מיישר את הטוגה הלבנה החגיגית שלבשתי במיוחד למפגש עם הרה במחשבה שאולי היא תתרכך מעט
זה לא עבד.

"הרקלס!" רועם קולה של המלכה מהכס שמאחורי "העונש הוחלט!"

"ומהו העונש?" אני שואל "אני מכיר אותך שנים רבות, האם זהו עונש אפשרי?"

"עונשים" מתקנת אותי הרה "אלו שניים עשר העונשים הכי קשים לביצוע, ואתה תתחיל עם האריה מנמאה מחר עם זריחת החמה. אבקש מאפולו להוציא מחר את המרכבה מוקדם במיוחד"

ואז
בבום אדיר
אני מוצא את עצמי עומד בביתי שבאתונה על השטיח באמצע הבית, איפה שלפני שעות ספורות בלבד שכבו מתים בני משפחתי

		הפרק הבא