הקונדסאים קוראים הארי פוטר והאסיר מאזקבא

אז...

הרבה זמן (בערך 22 ימים)

אבל, אני משתדלת להמשיך

(Snusius 4ever)

"אז... שנמשיך?" שאל רמוס את חבריו "למה לא?" אמר ג'יימס "למה כן?" שאל סיריוס "רך-כף באמת?" שאל רמוס "טוב" טוב תמשיל את הסיפור האידיוטי" (ה.כ. תאמינו לי שזה מאוד קשה לי לכתוב על האסיר מאזקבאן אידיוטי) "כע צמשיך" אמר פיטר בפה מלא השוקולד "עוד פעם גנבת לי שוקולד פיטר?!" שאל רמוס "אממ לא?" אמר פיטר "אני שונא אותך" אמר רמוס והפנה את ראשו בהפגנתיות "טוב טוב אני יפסיק" אמר פיטר ואז מלמל לעצמו "דרמה קווין" "תשתקו שניכם, רמוס תמשיך" השתלט ג'יימס על המצב, "טוב יאלה" אמר רמוס, פתח את הספר והחל לקרוא

"הניתוק מספרי הכשפים שלו היה בעיה רצינית, כי מוריו של הארי הטילו עליו הרבה מאוד עבודה לקיץ. אחד החיבורים, חיבור זדוני על שיקויים מכווצים, נועד להרגשה למורה השנוא על הארי, הפרופסור סנייפ" 

"רגע מה?!" אמר סיריוס "סבר מאוס, מורה בהוגוורטס?! איך?" "אתה בטוח שכתוב כאן סנייפ?" שאל ג'יימס "כן קרניים, אני בטוח" אמר רמוס הוראה להם את העמוד, כאן סיריוס כבר התחרפן. כעבור כמה דקות של טירוף מצד סיריוס רמוס המשיך לקרוא

"שהיה מקדם בברכה כל תירוץ להטיל על הארי עונש כבד"

"רגע רגע רגע, לא רק שסבר מאוס מלמד בהוגוורטס, הוא גם מתעלל בהארי הזה?!" אמר ג'יימס "אני ממשיך" אמר רמוס

"לכן העז הארי והסתכן כבר בשבוע הראשון של החופשה. בשעה שהדוד ורנון, הדודה פטוניה ודאדלי יצאו יום אחד לחזית הבית כדי להתפעל מהמכונית החדה שהדוד ורנון קיבל מהחברה שלו (בקולי קולות, כדי שכל שאר הרחוב גם ישים לב), הארי חמק לקומת הקרקע פרץ את מנעול הארון שמתחת למדרגות, חטף כמה מהספרים שלו והחביא אותם החדרו. כל עוד יקפיד שלא להשאיר כתמי דיו על הסדינים, אין כל סיבה שהדרסלים יגלו שבלילות הוא עוסק בלימודי קסמים."

"למה עצרת ירחוני?" שאל פיטר שהספיק לבלוע את כל השוקולד "כי כבר חצות ומחר ירח מלא!" ענה רמוס "אה נכון" אמר סיריוס "נמשיל ביום אחר?" שאל פיטר "אוליי" אמר רמוס "לא יודע, זה די משעמם" אמר סיריוס (ה.כ. שלא תעז לקרוא לאביר מאזקבאן משעמם כלבלב!) "לילה טוב" אמר רמוס ועלה למיטתו.

 אני יודעת שזה קצר

פשוט עכשיו22:40 בלילה

שאין לי כלום לכתוב

הראשון שכותב תגובה מקבל 5 חרמשים כי ככה באלי

הפרק הקודם