מעלליהם של הדור הצעיר

<!-- /* Style Definitions */ p.MsoNormal, li.MsoNormal, div.MsoNormal {mso-style-parent:""; margin:0cm; margin-bottom:.0001pt; mso-pagination:widow-orphan; font-size:12.0pt; font-family:"Times New Roman"; mso-fareast-font-family:"Times New Roman"; mso-bidi-language:HE;} @page Section1 {size:612.0pt 792.0pt; margin:72.0pt 90.0pt 72.0pt 90.0pt; mso-header-margin:35.4pt; mso-footer-margin:35.4pt; mso-paper-source:0;} div.Section1 {page:Section1;} -->

בוקר יום שבת.בחדר שבו שכנו אלבוס וג'יימס שררה דממה.נו טוב,לפחות לבינתיים.

אלבוס התעורר בבוקר לקול חבטה וצרחה.עדיין ישנוני,הוא הפנה את ראשו,שעדיין שכב על הכרית,אל המיטה הסמוכה,כשלמרגלותיה ישב ג'יימס,מחזיק את ישבנו בשתי ידיו.הוא ניסה לקום,אבל החליק על גרב אפורה ומסריחה מרב שימוש.ג'יימס חבט את ראשו בשלדת המיטה.אלבוס צחקק.

"אתה שם,שתוק!!!"ציווה ג'יימס בעודו מעביר את ידו הימנית אל ראשו.

"זה לא מצחיק!"

"דווקא כן."

"דייי!!!!!!!!!!!!!"

השאגה של ג'יימס הבהילה את אלבוס.ג'יימס תפס בשרביטו שנח על הארונית בצד מיטתו.

אבל במקום לתפוס בשרביטו,ג'יימס תפס את כוס הזכוכית שממנה שתה בלילות.מכיוון ששלח את ידו במהירות,הכוס התנפצה,וג'יימס פצע את ידו.אז ג'יימס תפס בידו הבריאה את שרביטו וכיוון אותו אל אצבעו המדממת.

"היאהלנגו!"

הפצע נרפא כמעט לחלוטין.עכשיו ג'יימס כיוון את שרביטו אל הכוס.

"רפארו!"

הכוס התאחתה,אבל עדיין נותרו בה סדקים רבים.

"תן לי, ג'יימס."

אלבוס לקח את את שרביטו,התיישר במיטתו,וחטף את הכוס מידו של ג'יימס.אחר כך הוא זרק אותה על הרצפה.הכוס התנפצה שוב.

"רפארו!"

הכוס התאחתה בצורה מושלמת.ג'יימס הביט באלבוס במבט מתנשא בסגנון של יא-מתנשא-אחד.אלבוס הוציא לג'יימס לשון.

לפתע,מחדר המועדון נשמעה צרחה.אלבוס מיהר להתלבש.הוא לא מסוג הילדים שאוהב לפספס משהו מעניין.אלבוס ירד אל חדר המועדון במהירות.שם הוא ראה מחזה שלא חשב שיכול להתרחש בעולם הזה.הוא ראה ילדה,שמעולם לא ראה,מכוונת את שרביטה אל ילד גדול ממנה בכמה שנים טובות,וגם מאיימת עליו.שניהם עמדו בקצוות שונים של החדר,עמדו בכוננות לקרב עם שרביטים שלופים.

"שמעת על החדשות,שיער צהוב?סבתא שלך השתגעה!"

"שתוק,קריין."

"לא בא לי. למה מה תעשי לי? תעטפי ותחנקי אותי בחבל הצהוב והילדותי שלך?"

"זהו זה!!! עברת את כל הגבולות,קריין!"

הבעתו של הילד השתנתה מביטחון לפחד,ולפני שהבין מה קרה, היא עטה עליו,תפסה בצווארון גלימתו והצמידה אותו לקיר.בנוסף לכל מה שאלבוס ראה,היא גם כיוונה את שרביטה ממש מול אפו של הילד.

"בבקשה,לא!!!בבקשה!!!!"

"אל תקרא לי יותר בחיים 'שיער צהוב'!!!בחיים לא!!!"

"ב-בסדר."גמגם הילד ובלע את רוקו.

"וגם לא 'חבל צהוב וילדותי'!!!"

"או-אוקיי."

"מבטיח?"

"כ-כן."

הילדה הרפתה ממנו.רק עכשיו אלבוס שם לב לצמה ארוכה,בלונדינית ומרושלת שהשתלשלה לכל אורך גבה של הילדה.כל התסרוקת הייתה מרושלת .קצוות שיער ניתלו על פניה היפות,מסתירים את עיניה.היא נשפה למעלה כדי שהשיערות על פניה יעופו למעלה.היא קלטה בזווית עינה את אלבוס בוהה בה,מאוהב עד מעל הראש.לפני שהבין מה קרה,נורתה עליו קללה משתקת חלקית.

"פטריפיקוס טוטאלוס-חלקי!!!"

אלבוס הרגיש איך גופו מקשיח כמו קרש,והוא נפל על הרצפה.הילדה קפצה עליו,והחזיקה בכתפיו עם ידיה.אלבוס הרגיש את מגען החם.

"על מה או על מי בהית כמו טמבל?!"

היא כיוונה את שרביטה אל פיו.אלבוס הרגיש שפיו משתחרר,אבל שאר גופו משותק כמו קרש.

"על כלו-..."

"...-אל ת'שקר לי!"

צמתה נפלה על פניו של אלבוס,ודיגדגה את אפו.כשניסה לגרד אותו,נוכח לדעת שהוא עדיין משותק.

"על מה שלא בהית,תפסיק עם זה ועכשיו!!!"פקדה עליו.

אלבוס הסתכל אל תוך עיניה,וראה צבע ים עמוק.עיניה בלטו מאוד על גוון עורה הבהיר.הילדה קלטה את עיניו הירוקות של אלבוס.ההבעה הכועסת שהייתה על פניה נעלמה כלא-הייתה.היה רגע מביך,ששניהם מסתכלים אחד לשני בעיניים.אז פתאום היא הניפה את שרביטה,ואלבוס השתחרר.הילדה תכולת-העיניים קמה,וניערה את בגדיה וגלימתה.אלבוס קם,וראה את ג'יימס,שבידיוק ירד במדרגות מגורי הבנים.

"יייייייייייייפהה,אל.חשבתי שלא תוכל להשיג  חברה בחיים..."

פניה של הילדה תכולת העיניים ניהיו אדומות שוב,ואלבוס הרגיש שהיא עומדת לתקוף בכל רגע.

"אני לא החברה שלו!!!" אמרה הילדה בכעס נגלה לעין.

"לי דווקא נראה שכן,לפי איך שהצמדת אותו לרצפה."

הילדה תכולת העיניים עשתה תנועה מהירה,תפסה באחד הגחלים שהיו באח הקרה,וזרקה אותו על ג'יימס.

הפחם פגע במרכז המצח של ג'יימס,והשאיר שם סימן שחור.היא הסתובבה תוך כדי הנפת הצמה שלה.ג'יימס נפל אחורה.אלבוס נבהל.

"לא כואב.זה כל מה שאת מסוגלת?!"

הילדה הסתובבה בתנועה חדה,ותפסה עוד גחל מהאח,וזרקה אותו שוב על ג'יימס.ג'יימס קיבל עוד מכה מהילדה.באותו מקום.בזמן שג'יימס תופס את מצחו בשתי ידיו,הילדה ואלבוס שאגו מצחוק.חבורת בנות שישבה ליד וצפתה בנעשה גם צחקקו.גם חברה של ג'יימס,בחורה מקובלת בשם מליסה לינוקס צחקה גם.

"היי,רוצה לצאת לטיול באגם?"

"אני...אמ.... למה לא?"

זה היה רגע מקסים ורומנטי.אלבוס חייך אל הילדה תכולת העיניים,שחייכה אליו בחזרה.

ילדה קטנה התפרצה לחדר המועדון בצרחות:

"אירוס!!! "אירוס!!! תתארגני מהר!!! סבתא שלך באה!!!"

הילדה תכולת העיניים סיימה את הרגע הקסום ברגע,והפנתה את ראשה כלפי הקטנה.

"מ'זתומרת? היא באמת באמת באה?!"

הילדה הקטנה הנהנה בראשה.

"ררררררררררררררר!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! מה היא רוצה מהחיים שלי?!"

"לא יודעת,אירוס.אבל תתארגני."

ובמילים אלו יצאה מהחדר.

הילדה,שהתגלה ששמה הוא אירוס,נכנסה ללחץ.היא כיוונה את שרביטה אל ראשה,ומלמלה

"ניטאו."

כל קצוות השיער שיצאו מצמתה התאחו ביחד לצמה מסודרת בקפדנות.היא צעקה

"אציו סרט!"

סרט שיער אדום וזהוב התעופף ממגורי הבנות.

"לובנטו!"

הסרט התמזג אל תוך צמתה,ונקשר לפרפר בסוף הצמה.היא כיוונה את שרביטה לפניה וקראה

"ניטאו!"

פניה ניקו את עצמם.כך היא אפילו יפה יותר,חשב אלבוס בליבו ונאנח,מאוהב.

היא בדיוק כיוונה את שרביטה לגלימתה כדי לנקות אותה,ודלת חדר המועדון נפתחה בתנופה.

"אירוס!!!!  עוד פעם מלוכלכת?"

מכשפה שמנמנה ונמוכה עם כובע צילינדר ישן נכנסה לחדר.

"אבל סבתא!!!! אמרת שאם אני חייבת,אז מותר לי!"

"אבל את לא חייבת!!!אני יודעת שאת חושבת שבגלל שאני מורה לתורת הצמחים,אז גם לך מותר להסתובב מלוכלכת!!! אבל אני היא המו....."

את המשך השיחה אלבוס לא שמע.הוא הבין,שהזקנה היא המורה לתורת הצמחים לכיתות הנמוכות.הוא עוד לא הגיע אליה לשיעור.זאת כנראה הפרופסור ספראוט הקשישה שאבא דיבר עליה עם הפרופסור לונגבוטום.אלבוס היה בטוח בזה.כך או כך,שיחת הצרחות הסתיימה בכך שאירוס גמרה עם גלימה נקייה ומצוחצחת עד יסוד,כך שכבר נפרמו בה חורים מרב שיפשופים.

"למה תמיד היא חייבת לעשות את זה?!" אירוס רתחה.

אלבוס צחקק.

הפרק הקודם		הפרק הבא