הדרקון של הארי

למחרת, הארי ורון ניסו לאלף את הדרקון, שעכשיו הארי החליט ששמו 'סיניון'.
"מה נשחק איתו?" שאל רון. "אני לא יודע, אולי ננסה לאלף אותו?" שאל הארי.
"בסדר" ענה רון. "הרמיוני אמורה להגיע כל רגע" הוסיף.
"סיניון שב!" אמר הארי, והתיישב גם הוא. סיניון, שהיה דרקון מבין, חיקה את הארי בתנועותיו (עד כמה שהיה יכול, כמובן). הוא התיישב מיד. "סיניון, קום!" אמר הארי, וקם. הדרקון קם גם הוא.
"התקרב" אמר רון, והתקרב אל הדרקון יתר על המידה. הדרקון הקטן החליט, כנראה, שידו של רון טעימה. הוא ניסה לנגוס ברון, אך הארי הרחיק את חברו ברגע האחרון. "תודה..." אמר רון, מתנשם ומתנשף.
הם המשיכו לנסות לאלף אותו, והצליחו, ברוב הדברים. אך הפעם נזהרו פי כמה מקודם.
"שלום, הארי, רון" אמרה הרמיוני כאשר הגיעה. "של מי הדרקון הזה?" שאלה. "אה, קוראים לו סיניון, הוא של הארי..." ענה רון. "הארי, איך השגת אותו?!" שאלה הרמיוני. "זה סיפור קצת ארוך..." ענה הארי.
"הוא מאולף?" שאלה הרמיוני. "אנחנו מנסים לאלף אותו ממש ברגע זה, בואי הצטרפי אלינו" אמר הארי. הרמיוני לא היססה, היא התקרבה לדרקון, ואמרה לו: "סיניון, לא נושכים, לא יורקים אש, אלא אם הארי אומר לך, ולא מצליפים בזנב ליד חברים! ברור?" שאלה. סיניון הינהן בראשו, כאילו הבין את דבריה.
"הרמיוני, איך עשית את זה?" שאל רון, מופתע כולו. "קארתי את זה ב- חיות הפלא והייכן למצוא אותן" הסבירה הרמיוני.
"בואו, ניכנס, עוד מעט יש ארוחת צהריים" אמר רון. "טוב" אמר הארי, הכניס את סיניון לתוך הקופסה שלו, ונכנס בעקבות רון והרמיוני. הוא עלה לשם את הקופסה בחדרו של רון, ולאחר מכן ירד למטה, לאכול ארוחת צהריים עם הרמיוני ומשפחת וויזלי.



סליחה שזה קצר!
תגובות!

הפרק הקודם		הפרק הבא