למה אני?

זה היה בוקר בהיר במיוחד, השמיים היו כחולים מתמיד, ריח נעים ומשכר הציף את כריס שעדיין לא קם ממיטתו.
"קומו כבר! עוד מעט נגמרת ארוחת הבוקר!"
קולו של טים העיר את כריס לגמרי.
"מה אתה צורח? תן לישון..." כעס רונאלד.
"אתם תרעבו, לא אני!"
"אולי שתקו?!" צעק מקסים.
הצעקה הזאת העירה את כולם ואף אחד כבר לא הרגיש עייף.
תוך כמה דקות כולם יצאו ממיטותיהם והתלבשו, למעט כריס.
"אתה לא בא?" שאל קווין בנחמדות האופיינית לו.
כריס הרגיש את העקצוץ הזה שוב. הפעם, הוא כעס על עצמו בגלל זה.
"לא...אני לא רעב."
"טוב, איך שבא לך". אמר וסיים בחיוך.
טים נראה מרוגז.
"כריס! עוד רגע הם מסיימ-"
"סתום את הפה!!!" אבל כריס נראה הרבה יותר מרוגז ממנו.
"די כבר לשגע אותי! אם אני ארצה אני אבוא!"
"טוב. אתה תהיה רעב-לא אני."
"בן זונה..." הוא מלמל.
הבנים יצאו וכריס, שכבר לא הרגיש עייף, קם והתלבש. הוא נכנס לחדר האמבטיה ונזכר במאורעות אמש.
זה באמת נכון? אבל זה לא הגיוני..אני לא רוצה!
כריס היה בטוח שכל רגע יבוא הרצון לבכות, שוב. אבל הוא לא הגיע, כנראה כי הוא חשב על מה שקרה אתמול בערב. איך המגע העדין של גופו של קווין נגע בו, הצמרמורת, ההתרגשות.
ליבו של כריס פעם במהירות. הוא שמע את הנשימות של עצמו. פתאום הוא הרגיש דחף עז להצמיד את השפתיים שלו לשל קווין, להרגיש אותן.
די!!
כריס שטף את פיו ויצא משם.
הוא הכין את החפצים לשיעור כשפומטיקה, הוא לא יאחר הפעם. שעונו הורה כי עוד 10 דקות יתחיל השיעור.
כריס השתעמם, הוא העדיף להיכנס לשיעור כשפומטיקה מאשר לשבת בחדר ולא לעשות כלום. חוסר מעש גורם לו להיזכר ברעב שלו.
בגלל שויקטוריה תמיד הכריחה אותו לאכול, הוא פשוט לא אכל.
לאחר כמה דקות  הוא שמע את קולותיהם של הבנים מהדהדים מחוץ לחדר.
טים פתח את הדלת ונכנס. אחריו רונאלד, מקסים וקווין.
"חבל שלא באת. היה טעים" אמר טים בשחצנות ורונאלד דאג לחבוט בראשו.
"בשביל מה עשית את זה?!" גער בו טים.
"בשביל הכיף" הוא ענה בציניות.
אבל כריס לא התעניין במריבה הקטנה של רונאלד וטים. קווין התקרב אליו והושיט לו משהו בשקית.
"קח"
כריס הושיט את ידו לקחת.
"מה זה?"
"אוכל." הוא ענה בשעמום ופנה לסדר את מיטתו.
"אני לא רעב.. ."
קווין גיחך.
"טוב" הוא הוסיף בציניות.
"אני לא רעב!"
"אז אל תאכל." קווין ענה בצורה רגועה להפליא.
כריס נראה עצבני אבל בעצם הוא די שמח. הוא לא היה רגיל לאנשים שלא מציקים לו בעניין האוכל. זה היה שינוי מרענן.
נראה שקווין התעורר ונכנס למצב רוח האנרגטי שלו כשהתחיל לשיר לפתע בזיוף בולט: "אווו! טרול מסכן הולך לבד, אווו! אין לו אף אחד! אווו! טרול מסכן -תרחמו, אווו! הוא נחמד אל תתבלבלו, אווו!..."
"אווו! עשית לי חור בראש עם השיר הזה!"  רונאלד צעק עליו אבל נראה שקווין לא מתייחס וממשיך בשלו.
כריס צחק.
קווין הסתכל על כריס, חייך וקרץ.
כריס נבהל אבל הפעם הוא שמח ואפילו לא ניסה להכחיש שום דבר.
אני פאקינג הומו.

הפרק הקודם		הפרק הבא