מוקדש לבטאית שלי, בידל הפייטן♥
כמו שהבטתחתי, הפרק השני :)
ישבתי במשרדו של דמבלדור, עדיין המומה,לא מסוגלת לזוז. שלא לדבר על לנשום. כלומר, העובדה שהאיש הזקן הזה, שנראה כמו בן 100 ומשהו, הכיר את אבי, הכתה אותי בהלם. למרות שדמבלדור ניסה להיות נחמד אליי ולהציע לי משקה מוזר בשם 'שוקו' וממתק בשם 'קרמבו', עדיין הייתי בהלם. ****************************** "אדוני," פניתי אל דמבלדור סוף סוף, "איך ראית את התליון הזה?" הצבעתי על התליון. "יום אחד," פתח דמבלדור, "היה בוהק של אור מוזר על המדרגות, בדרכי לשיעור שנוי-צורה, ואז הופיע שם איש, גבר נאה למראה בעל שרביט עם אצטרובל." אבא שלי, חשבתי וצמרמרות עברה בגבי, משום מה. "שלפתי מיד את שרביטי אך כנראה שגם השרביט הוַוה מקור לקסם, כי הוא הצליח לנטרל אותי. אחרי חצי שעה, אני חושב,פקחתי את עיניי והוא שאל אותי מה המקום הזה. שמתי לב שהוא נושא תליון מוזר, כחלחל ירקרק, ששפע נצנוצי זהב, תלוי על שרשרת זהב דקה. "עניתי לו, מבועת, שכאן ברטניה, וכאן זוהי טירה, בית ספר לקוסמים ומכשפות. ' הממ..' הוא מלמל, 'מעניין... איך הגעתי לכאן?!' הוא דרש ממני לענות, ואמרתי לו שאינני יודע. לכן הלכנו למנהל, ושאלנו אותו אם הוא יודע. הוא ענה לנו שכנראה שזהו תליון, המאפשר לעבור לממדים שונים, אפילו בזמנים שונים, לכן חשוב שבעל התליון יזהר מאוד. הצגתי בפניו את אביו. הוא אמר שהוא אינו רוצה שום קשר בזה, ושיעביר את היכולת לשלוט בתליון לבנו או בתו שייוולד או תיוולד לו. "הוא נראה דֶי שמח, אך גם נסער, וצרח : 'אני , מלך אוקרוטרס, ואני אשתמש בתליון כרצוני!' ומאז לא ראיתיו שוב. אך, בידייך התליון, ואת יכולה להפוך עולמות בעזרתו. אני אוכל לתת לך הנחיות כלליות מה לעשות איתו. עד אז, אני מציע שתשובי לעולמך או-" "רודפים אחריי, שם." קטעתי אותו. "מישהו רוצה את התליון." "ובכן, מאלה תמיד צריך להיזהר," ענה ברוגע. "אני מציע שתלכי לאולם הגדול ביחד עם הארי פוטר רון וויזלי והרמיוני גריינג'ר, חבריו הטובים, שם יש שקי שינה, תוכלי לבחור לך אחד מהם וללכת לישון." "תודה, פרופסור דמבלדור," עניתי, "אבל יש לי שאלה אחת קטנה, למה כולם נעצו בי עיניים, ובמיוחד בהארי? ומה זו הצלקת הזו שלו?" "אני אענה על הכול, פוליאנה, אבל כעת לכי לאולם הגדול."
אגב, מי מכם כבר נרשם לעדכוני פאנפיק?
|