סֶאְם

"אני? מה פתאום?" שאלתי אותה.
"נו באמת סאם...זה כל כך ברור! אני לא מבינה איך לא שמתי לב קודם!" היא חייכה אלי.
"אבל אל תדאגי... אנחנו נעזור לך! רק תגידי מי זה!" היא החלה להתלהב.
"לא משנה...אתן לא תבינו אותי..." עניתי לה.
"בטח שכן! סאם, אנחנו מכירות אותך טוב מדי, כך שאני בטוחה שנוכל לעזור!"
"טוב, אז..אבל אל תצחקו טוב? אני אוהבת את-" התחלתי לומר אבל צעקה קטעה את דברי.
"סאם! בואי!דיאנה, ליסה! קדימה, בואו, הפרופסור מקגונגל קוראת לכולם לאולם הגדול!" הופיעה מאחורינו שותפתנו הרביעית והאחרונה לחדר.אנג'י.
"אנחנו באות!" צעקתי אליה חזרה וקמתי, מנערת את בגדי.
"נדבר אחר כך..." אמרה לי ליסה בקול ממזרי מלווה בקריצה קטנה.
רצנו על הדשא הירוק בעוד השמש מתחילה לשקוע מאחורינו, מציפה את העולם באורות הדמדומים.

"תלמידים יקרים!" כך הפרופסור מקגונגל פתחה את נאומה.
"אנחנו, צוות ההנהלה, רצינו לבשר לכם על תחרות מיוחדת שתתקיים בשנה זאת.
תחרות המטאטאים. אתם תתחלקו לזוגות, תעצבו ותבנו את המטאטא היפה והאיכותי ביותר שלכם.
בסוף הסמסטר, תתקיים התחרות עצמה, בה תצטרכו להציג את המטאטאים."
מיד החלו להישמע באולם קולות צהלה ושמחה.
"אבל,התחרות מיועדת לתלמידי השנה הרביעית ומעלה" הוסיפה הפרופסור מקגונגל והחלו להישמע קיראות מחאה באולם.
"זוג, לא חייב להיות מורכב משני תלמידים מאותה השנה.אלה יכולים להיות תלמיד שנה שישית ותלמיד שנה חמישית, זה ממש לא משנה."
את קולה ליוו לחשושים.
"כעת, אתם מוזמנים לעלות למעונות, מצפה לכם עוד יום לימודים מחר." סיימה הפרופסור, ופנתה ללכת.
מיד נשמעו גרירות ספסלים, ואני שמעתי קול לוחש אלי מצידי הימני:" סאם, את תזמיני אותו לעצב איתך את המטאטא?" היה נדמה לי שזאת הייתה דיאנה אך התעלמתי ורצתי למיטה החמה והנעימה. מתרחקת מהשאלות המביכות.

"בוקר, קדימה בנות, קומו!" נשמעו צעקות מחדרי בבוקר.
"אנג'י! תני לישון!" צעקתי עליה.
"נו, תחזירי לי את הכרית!אנג'י!" הפעם זו הייתה ליסה שהתעצבנה.
זה בוקר שנקרא שגרתי אצלנו בחדר.
התארגנו וירדנו לארוחת הבוקר.

" נו, בנות, כבר בחרתם עם מי לעצב את המטאטא?" שאלה ליסה והגניבה אלי מבט קטן.
"לא!" ענינו במקהלה.
"באמת?" שאלה ליסה בפרצוף מופתע. " אני מעצבת אותו עם אדוארד! קבענו את זה אתמול בערב!" היא אמרה בצהלה.
טוב, זה לא היה מפתיע. ליסה מחליפה פעם בשבועיים חבר. לא התפלאנו כשהיא אמרה שתעצב עם אדוארד. החבר הנוכחי שלה.
"סאם, מה איתך? את לא מתכוונת לעצב אותו עם-"
"מה פתאום! אני אעצב אותו עם דיאנה. נכון?!"שאלתי את דיאנה, מנסה לרמוז לה בתנועות ידיים שתשתף פעולה.
"אה- בטח!"היא אמרה כנזכרת.
" צריך ללכת לשיעור תולדות הקסם, אתן באות?" שאלתי את כולן, מנסה להפסיק את השיחה. ובלי לחכות לתשובה, התחלתי לרוץ לכיוון הכיתה.
"מה יהיה איתה?" שמעתי את ליסה שואלת בקול מודאג, הרחק הרחק ממני.

הפרק הקודם		הפרק הבא