סֶאְם

תגובות...=]

"וואו! סאם! זה פשוט אדיר!" דיאנה קפצה עלי בשמחה.
"אין לי מושג על מה את מדברת..." השבתי לה בחזרה.
זו הייתה שעת ערב מוקדמת.
אני, דיאנה ואנג'י תכננו לעלות לחדר המועדון כדי לעשות את שיעורי הבית שלנו ליום המחרת.
ליסה הלכה לטיול קצר עם אדוארד במדשאות...ולמרות שהם הלכו מיד לאחר הלימודים, הם עדיין לא חזרו...לא מפתיע!
כשהגענו לחדר המועדון, ראינו הודעה תלויה על לוח המודעות ותלמידים רבים מתקהלים סביבה.
דיאנה קראה במהירות את ההודעה והחלה לקפוץ עלי בשמחה.
מיהרתי לקרוא אותה גם אני.

הרשמה לתחרות מעצבי המטאטאים
כל זוג הרוצה להשתתף בתחרות, חובה שירשם כאן.
ניתן לבקש חומרים לבנייה מראשי הבית.
ישנן חוברות אשר מכילות אלפי לחשים לעיצוב, והן מצורפות לפה.
ההנהלה.

"היי! דיאנה! תראי את החוברות האלו!" אמרתי לה לאחר שגמרתי לקרוא את ההודעה.
"יש פה מלא לחשים, מכל הסוגים! זה פשוט פנטסטי!" קראתי אליה.
"וואו, סאם! זה נפלא!" היא אמרה לי בשמחה.
"אה, בנות...מצטערת להפריע לשמחה והכל, אבל...יש לנו עוד שיעורי בית למחר, זוכרות?" אנג'י החזירה אותנו למציאות.
"אנג'י! למה להרוס את כל הכיף?" שאלתי אותה, אבל בכל זאת לקחתי את הספרים והלכתי לכיוון הספות שליד האח.
"מה לעשות? כזאת אני..." שמעתי אותה ממלמלת מאחורי.

"בוקר טוב לכם!" שמעתי קול צורח באוזניי.
"בוקר, תרנגול!" החזרתי לאנג'י בקול ישנוני.
"קדימה סאם! קומי! אני צריכה לומר לך משהו!" אמרה לי ליסה, שכבר הייתה לבושה ומאורגנת.
"בסדר, בסדר אני קמה!"

"נו,ליסה, מה רצית לספר לי?" שאלתי אותה בקול מתוח בארוחת הצהריים.
"אה, זה..כן, אז ככה, תגידי, את בטוחה שאת רוצה שאני אגיד את זה פה?" היא שאלה.
" איך אני אדע איפה אני רוצה שתגידי את זה אם אין לי מושג מה זה?" שאלתי אותה בהוכחה.
"טוב, אז תעזבי את זה...אחרי הלימודים נצא לטיול במדשאות ואז כבר נדבר, טוב?"
"אוקי..." עניתי לה. מה כבר יכולתי לענות?
 
"טוב סאם...זה בעצם די פשוט... רק רציתי להגיד לך שטום בונה את המטאטא שלו עם וורוקה! הם יוצאים! ידעת?" היא שאלה בחיוך. אוי לא.
" סאם, הכל בסדר? מה קורה איתך?" היא ניסתה להבין.
כנראה שראתה את העיניים שלי. מתחילת המשפט הרגשתי אותן מתחילות להתמלא בדמעות. הרגשתי את הגרון מתחיל לצרוב.
"לא נכון! את שקרנית! את שקרנית ליסה קרול! את שקרנית!" התחלתי לצעוק עליה ולאט לאט התגבר קולי.
"אבל- מה עשיתי?" היא שאלה בתמימות.
" מה עשית? את עדיין לא מבינה מה עשית?" צעקתי עליה.
"לא, אני...אז מה אם טום יוצא איתה? מה קרה? זה עד כדי כך נורא?" היא שאלה.
" כן, זה נורא! טום לא היה יוצא עם סנובית כמוה! שקרנית!" משפט אחרון ופוגע. התחלתי לרוץ לעבר האגם. משאירה אותה לבדה. המומה ובודדה.

הפרק הקודם		הפרק הבא