מרגלת בטירה

"אתה בן של קוסמים?" שאלתי את ג'יימס.

"כן," אמר ג'יימס. "אבל אני מנחש שאת לא."

"איך ידעת?" שאלתי אותו בתדהמה.

"אבא שלי הוא הארי פוטר," ג'יימס משך בכתיפיו. "כשאני אומר את השם אנשים בדרך כלל קופצים מהמקום."

"אני יודעת מי זה הארי פוטר," אמרתי. "רק לא ממש קישרתי בינכם."

"זה דווקא נחמד," אמר ג'יימס. "אני שונא שמתלהבים בגלל זה. אני לא רוצה שאנשים יאהבו אותי בגלל אבא שלי."

אני כבר מחבבת את הג'יימס הזה, חשבתי לעצמי, ושלחתי אל ג'יימס חיוך.

דלת התא נפתחה בסערה, וילד שמנמן נכנס לחדר. "אני יכול לשבת כאן?" הוא שאל ונשמע מבוהל.

"בטח," אמרתי. "קרה משהו?" הוספתי כשהילד המשיך להראות מפוחד.

"לא," אמר הילד בקול לא משכנע. "כלום...."

ילד עם שיער בלונדיני לבן נכנס לתא. "חשבת שתתחמק לונגבוטום?" שאל הילד.

הילד התכווץ על המושב ליד ג'יימס.

"אף אחד לא שופך עליי את מיץ הדלעת שלו, ויוצא מזה," אמר הילד.

"תעזוב אותו, סקרופיו," אמר ג'יימס.

הבטתי בנעשה בתדהמה. ג'יימס והילד הבריון מכירים?

"אני לא אעזוב אותו," אמר סקרופיו. "ואני רואה שעכשיו גם אתה בעניין של המריבה." הוא סימן בידו, ושני ילדים שמנים נכנסו לתא.

"הוא עמד להתנפל על ג'יימס כשנגעתי בכתפו. הוא הסתובב אלי במבט מופתע. הכנסתי לו סנוקרת שהוא לא ישכח בחיים.

לרגע סקרופיו הביט בי בתדהמה, ואחר כך התעשת. "אבא שלי עוד ישמע על זה," הוא סינן, ויצא מהתא בסערה, והשמנים אחריו.

"וואו," מלמל ג'יימס. "אף פעם לא ראיתי בת מרביצה ככה."

חייכתי אליו והתיישבתי במקום.

"אתה בסדר פרנק?" שאל ג'יימס.

"כן..." מלמל פרנק והציץ אל מחוץ לתא לוודא שהם הלכו.

אבל סקרופיו לא חזר יותר, ואני יכולה רק לשער, שכל אותו הזמן הוא ישב עם קוביית קרח על העין.

"הנה טירת הוגורטס\1" קרא פרנק לפתע. 

הפרק הקודם		הפרק הבא