אלבוס משתנה ומשנה. לעד

  אלבוס התעורר במרפאה.

  "כול הפוטרים אותו דבר"  הוא שמע קול נרגן. "גברת פומפרי סיפרה לי שהיה לה בדיוק אותו סיפור עם הארי פוטר המפורסם, ושהאחות לפנייה, מה שמה?, גברת נוקיריה סיפרה לה שהיה לה אותו סיפור עם ג'יימס פוטר. שנה שעברה זה היה אחיו הגדול של אלבוס, מה שמו?, גם כן ג'יימס, ועכשיו הבחור הזה שקורא לעצמו אלבוס." הקול המשיך לפטפט בכעס, אך אלבוס כבר לא הקשיב. הוא סובב את ראשו וראה את הילד שגרם לו להתחשמלות ההיא. הילד הזה היה מעולף גם כן. הילד פקח את עיניו בחוסר חשק, וכשראה את אלבוס עצם אותן חזרה בבהלה.

  "מי אתה?" שמע אלבוס את הילד השני אומר בפחד. "אלבוס סוורוס פוטר" אמר אלבוס בחשש. "אני קורן מיסיסיפי." אמר הילד. אלבוס חשב על השם הזה. קורן זה שם חמוד למדי, אך מיסיסיפי נשמע לו שם עגום ומדוכא. "קורן?" שאל אלבוס, וקורן הניד בראשו. "איזו שנה זו בשבילך כאן בהוגוורסט?" קורן לא ענה. "קורן? שמעת את השאלה ש-" "זוהי השנה הראשונה שלי." אמר קורן. "גם שלי" ענה אלבוס בלחש. קורן לא פקח את עיניו.

  היום הראשון לבית הספר היה מתיש אך מהנה. אלבוס עשה את כל כיתותיו עם רוז, והוא גילה שלמרות שהוא לא חייב לשבת לידה, לא עכשיו כשהוא מכיר את קורן, זה היה לו יותר כיף. משום מה קורן לא נראה כאילו הוא רוצה להתחבר עם אלבוס, אך אלבוס לא הוטרד. אלבוס חיכה לשיעור שיקויים, שהיה אמור להתקיים בסוף היום, כדי שיוכל להתחבר עם סקורפיס, בנו של דראקו מאלפוי.

  שיעור שיקויים הגיע, ואלבוס התיישב בקדמת הכיתה, כדי שיוכל לשמוע כל אחת ממילותיו של המורה, ללא שום בעיה. למרות שציפה שכך יהיה, הוא הופתע קמעה כשראה את שהסלית'רין, כולל סקורפיס, לא התיישבו לידו. הוא משך בכתפיו וקיווה שבמשך השיעור תהיה לו הזדמנות לדבר עם הילד.

  ההזדמנות לא איחרה לבוא. המורה, שמה הוא "גברת מורי", החליטה שסלית'רינים ורבינקלואים צריכים לעבוד יחד. למרות שהיא לא הושיבה את סקורפיס, סקור בקיצור, ואת אלבוס אחד ליד השני, אלבוס ידע שמעכשיו תהיה לו הזדמנות שבועית. אבל אלבוס לא הצטרך לחכות שבוע, או אפילו כמה ימים, מכיוון שכשהיה צריך להביא זנב של זיקית רוסית, הוא נתקל בסקור. "שלום" אמר אלבוס, פותח את הארונית. "שלום גם לך" אמר סקור בקרירות. "איך הולך?" שאל אלבוס, מביט בארונית. "השיקוי הולך יופי, בחיים אני שורד." "מחפש חברים?" שאל אלבוס, שולף קופסא מלוכלכת שתויגה: "זנבות של זיקיות מכל סוג". "אפשר לומר." אמר סקור, נמנע מלפגוש את עיניו של אלבוס. "ביי" אמר אלבוס, משלא מצא שום סיבה להתמהמה ליד הארונית יותר. "ביי" ענה סקור בחיוך לאחר שאלבוס נעלם משדה הראייה.

הפרק הקודם