אני, רק אני

כשהתעוררתי לא הבנתי איפה אני ואז נזכרתי מה קרה. לא הבנתי איך הגעתי למיטה הגדולה בה שכבתי או לחדר בו הייתה המיטה.

זה היה חדר מוזר מאוד. היו בו שלושה חלונות ענקיים עם וילונות עליהם רקומים חרב ומשהו שנראה כמו מטה קסמים, דלת עץ, שולחן, כמה מנורות ועל הקירות היו תלויים מגוון נשקים.

קמתי מהמיטה והלכתי לכיוון דלת העץ. היא הובילה לחדר עם אמבטיה גדולה, שירותים וארון ענק. כשראיתי שאני לא לבוש פתחתי את הארון ולבשתי מכנסיים ובגד כלשהו שזיהיתי כטוניקה ונחגר מסביב למותניים בחגורת עור.

כשחזרתי לחדר הקודם ראיתי פתאום עוד דלת שאני נשבע שלא הייתה שם קודם. פתחתי אותה ויצאתי החוצה. הדבר הראשון שקלטתי הוא שהמקום ענקי, כמו מן פארק עצום. ראיתי מדשאות ענקיות, מזרקות וספסלים אבל גם מגרש שנראה כמו מגרש אימונים עם מטרות לחץ וקשת ובובות אימונים. הסתובבתי וראיתי בניין מזכוכית שעמד במרחק של מאה מטר ממני.

הלכתי לכיוון הבניין וראיתי דלת כניסה שבה עמדה חליפת שריון עם חנית גדולה. כשהתקרבתי לדלת החליפה הרימה את ידה והצדיעה לי. הסתכלתי עליה בחשד ונכנסתי לתוך הבניין. בפנים היו כמה דלתות. בחרתי בדלת הגדולה מכולן וצעדתי פנימה.

בפנים ראיתי כמה מחבורת המקובלים ואיש שהיה כל כך קטן שהייתי בטוח שהוא גמד כמו בספרים שקראתי. היה לו זקן ארוך ולבן שהגיע עד החגורה שלו, קסדה והוא החזיק בידו משהו שנראה כמו גרזן גדול.

"יופי", הוא אמר, "אתה האחרון, בוא שב ונוכל להתחיל".

התיישבתי והוא התחיל לדבר.

הפרק הקודם		הפרק הבא