חי בספר

אור היה בסך הכל עוד נער בן ארבע עשרה. בסך הכל נער סתמי שלא רצה להיות סתמי.

הוא גר בניו יורק,בבית בעל שתי קומות. שני הוריו היו מצליחים ועשירים. אמו הייתה עורכת דין מפורסמת,שידעה להשליט סדר בכל דבר.כולל בחדרו המבולגן של אור.

אביו היה מנהל חברת הייטק,שעשה שם עולמי ורוב הזמן היה בהרצאות וישיבות וחזר הביתה בסביבות שלוש בלילה.

אחותו,לואן,היתה קטנה ממנו בשנה,אדומת שיער,ובעלת עיניים כחולות. כל מה שרצתה היה להיות כוכבת קולנוע.היא היתה סנובית וקראה לאור תולעת ספרים.

אחיו,אלעד,היה מתבגר בן שבע עשרה,שחוץ מלהביא את חבריו ולצעוק איתם  כל מיני דברים שקשורים לכדורגל,לא עשה כלום.

והוא עצמו היה טיפוס מוזר. הוא היה נער בעל שיער בהיר ועיניים כהות,ולמרות כמויות הספרים שקרא ,לא נזקק למשקפיים.

מאחר שהוריו היו אנשים מכובדים ועשירים,סירבו לרשום אותו לבית ספר עירוני,ורשמו אותו לבית הספר יוקרתי בשכונת פאר בברוקולין.

למרות תאוות הקריאה של אור,הוא בסך הכל היה ילד ממוצע. כל המורים שם היו מבוגרים וחמורי סבר,לבושי חליפות ובעלי הרגלים מיושנים.

לאור לא היו חברים רבים בבית הספר שלו. בסופו של דבר,כולם שם מאסו מכך שאור היה שוקע בספר הפנטזיה שלו,

מדבר תמיד רק על איך שמשאלתו היא להיות גיבור מהספרים. זה התדרדר עד לכך שכינו אותו בבית ספר תינוק,או האביר האדיר שהולך

להפיל את חרבו האדירה על כף רגלו האדירה (ואז הולכים בגיחוך).

במשפחתו המצב היה טוב יותר,למרות שאי אפשר היה לקרוא לו באמת טוב. אביו חזר כל יום מאוחר. אמו תמיד באה בהפתעה,

לפעמים בשלוש בצהרים,לפעמים בשבע בערב ולפעמים בחצות. וגם בימים שבהם חזרה בצהריים,הכינה לו ארוחה ואז עלתה לחדר העבודה שלה,

והמשיכה לבע תמיד שיחות טלפון או טיפלה בכמה חוזים.

כמובן שלנער כמוהו,שבילה את רוב זמנו או בקריאה או בבית הספר או בשינה,לא היו מרשים לחיות לבד כל הזמן,כי הוא עלול להרגיש בודד,

אבל כמובן שהסיבה במקרה הזה הייתה- כדי שלא ייקרא בלילה ואפילו לא ילך לישון.היתה לו אומנת.

האומנת שלו בכלל לא דמתה לדמות שהיתם מעלים אם היתם מדמינים אומנת של משפחה מיוחסת.

היא לא כפתה על אור ללכת לישון בשמונה בלבד בערב ולאכול שמן דגים,היא היתה צעירה, ובהחלט לא היתה שמרנית.

קראו לה ג'יידי. דבר ראשון,היא הית שם רק כדי לוודא שילך לישון בשעה עשר וחצי ולא מאוחר יותר. שילמו לה מעט,

ולנערה משוחררת כמוהה זה לא ממש שינה, אבל כנראה היו צריכים לשלם לה יותר,כי היא היתה היחידה שהצליחה לשכנע

את אור לרדת למטה,ולראות איזה סרט עם קצת פופקורן. היא היתה בערך בגילו של אור,גדולה ממנו בשנה ולא יותר,

בעלת שיער כהה,ארוך וחלק ועור בהיר ועיניים בהירות. לרוב היא לא הקפידה שאור ילך לישון בזמן,והם רק ראו קומדיות אמריקאיות

במחשב שלה,וצחקו בלי סוף. רק הם. המחשבה הזו קצת הלחיצה את אור. הם אף פעם לא ראו רומנטיקות,ואור שמח שכך,

מפני שהמחשבה עליו יושב צמוד לנערה כמעט בגילו והם רואים רומן,גרמה לקיבתו לעשות סלטה.

נכון,החיים של אור לא היו בגדר שיגרתיים,אך יחסית להרפתקה שעברה עליו,הם היו סתמיים מאד.

הפרק הקודם		הפרק הבא