כשהטוב נלחם ברע.....

עד ש....ג'יימס ראה את סנייפ שתיעב יותר מכולם מחזיק בזרועה של לילי ולוקח אותה לצד, ג'יימס כל כך כעס שראה אותם מדברים והלך במהירות לכיונם וכנראה שהגיע בדיוק בזמן כששמע את סנייפ מלגלג ואומר:"את באמת יוצאת אם פוטר הפוץ הזה?? איך הסכמת לו ולא לי אה?!?!", "כנראה שאותי היא אוהבת" אמר ג'יימס בחיוך מנצח, סנייפ הסתובב וכשראה את ג'יימס הוא כל כך התעצבן ופשוט ברח משם בכעס.
"הצלת אותי, הוא בלתי נסבל" אמרה לילי, "זה בסדר" אמר ג'יימס בחיוך והם צעדו יד ביד אל הכרכרות, הרבה תלמידים הסתכלו עליהם במבט מופתע אף אחד לא ידע עליהם חוץ מחבריהם של ג'יימס ולילי, מייקל ומטילדה שהסתכלו במבט שונא מאוד. אחרי נסיעה קצרה בכרכרות הגיעו כל התלמידים אל הוגוורטס וצעדו לעבר האולם הגדול שתיקרתו היתה שחורה וקרירה עם כוכבים זרועים עליה בדיוק כמו הלילה מחוץ לטירה.
ג'יימס ולילי התיישבו כשמסביבם חבריהם, לאחר שכל התלמידים התיישבו, נכנסו תלמידי שנה ראשונה כשעל פניהם סימני התרגשות בולטים מאוד, ג'יימס חשב לעצמו שהם ברי מזל ששטו בסירות בלילה כזה ולא אחר.
ואז נזכר בשיט בסירות שלו ואיך הוא פגש את לילי לפני בדיוק שבע שנים:

"כל התלמידים החדשים לגשת אליי" צעק האגריד הצעיר בגלל הגשם הרב שירד,
וכל התלמידים הרזים והנמוכים נגשו אליו מתרגשים מאוד.
"הקשיבו לי" אמר האגריד "אנחנו נשוט להוגוורטס ביה"ס החדש שלכם, אז באו אחרי" סיים האגריד.ג'יימס שהכיר כבר אז את סיריוס, הלך איתו לכיון אחת הסירות הריקות, כשהוא וסיריוס התיישבו,
הגיעו שתי בנות, אחת בעלת עיניים ירוקות ושיער אדמוני חלק והשניה בעלת שיער חום מתולתל ועיניים כחולות וזאת עם העיניים הירוקות שאלה:"אפשר לשבת לידכם?" וג'יימס אמר:"למה לא?" ולא יכל להוריד ממנה את העיניים,
בנתיים הבנות התיישבו "איך קוראים לכם?" שאלה הילדה בעלת השיער החום, "אני סיריוס בלק והוא ג'יימס פוטר" צעק סיריוס
"ולכן?" המשיך ג'יימס, "אני לילי אוונס והיא ג'ניפר מרגרט" צעקה הילדה בעלת העיניים הירוקות שכנראה קראו לה לילי,
פתאום הגיע ילד עם שיער שחור שמנוני "לילי חשבתי שתשבי לידי ולא לידם..." צעק והביט בג'ניפר, סיריוס וג'יימס בלגלוג,
"אתה יכול להצטרף, אם אתה רוצה סנייפ" אמרה לילי בקול חזק, למרות שזה לא מצא חן בעיני ג'יימס בכלל, הוא הסכים.
לאחר כמה דקות שהסערה עוד לא חלפה ,הסירות התחילו לזוז ואז ג'ניפר שאלה:"איזה בית אתם רוצים להיות?", "ברור שגריפינדור" אמר ג'יימס, "ממש לא,ברור סלי'תרין" צעק סנייפ בלגלוג שכנראה קראו לו כך,
"האחים של שם" צעק סיריוס ,"ואת לילי, מה איתך? מה את רוצה?" צעק ג'יימס ולילי השיבה ואמרה:"לא יודעת...מה איתך ג'ניפר?" "אני גם רוצה את גריפינדור, כל האחים שלי שם" אמרה ג'ניפר בקול רם,
"אני לא מבין, מה הקטע שלכם? ברור שסלי'תרין איפה מצאת את החברים האלה לילי? סנייפ צעק בלגלגו הרגיל שהופיע המון,
"לפחות לה יש חברים" השיב ג'יימס בכעס "איפה שלך?"סיים בלגלוג "דיי, תפסיק!" אמרה לילי שגם התחילה לכעוס,
"יש לי הרבה יותר ממה שאתה חושב" אמר סנייפ "אהה כן, זה לא נראה ככה.."ליגלג ג'יימס וסיריוס צחק,
"די פוטר!" אמרה לילי בכעס,"אל תתייחס אליו סנייפ" המשיכה לילי,
אך סנייפ כבר הוציא את שרביטו,כיוון אותו הישר לג'יימס ואמר:"תיזהר במילותיך, פוטר",
"אתה, מה אתה חושב שאתה עושה? עדיין לא הגעת להוגוורטס ואתה רוצה לצאת, עזוב אותו סנייפ!" צעק עליו האגריד מהסירה שלפניהם ותפס אותו בגלימתו "עזוב אותי!" צעק עליו סנייפ,
"חוצפן קטן, אתה תעבור לדבמלדור כבודו, תן לי את השרביט שלך" צעק האגריד בכעס חטף את שרביטו של סנייפ בידיו,
בנתיים ג'יימס וסיריוס כמעט נפלו מהסירה מרוב צחוק ולילי הביטה בהם בכעס למרות שנראה שגם אותה זה קצת הצחיק,
האגריד עזב את סנייפ וחזר לסירתו בכעס שבידיו שרביטו של סנייפ,
"לא נורא, תראה יכול להיות שתושעה ואז לא נצטרך לראות את הפרצוף שלך יותר" אמר סיריוס בעוד הוא וג'יימס כבר נחנקים מצחוק,
"זה רק לטובתך, סבר-מאוס" אמר ג'יימס ולו ולסיריוס כמעט ירדו דמעות מצחוק בעוד סנייפ במיט בהם במבט מתעב, לילי כועסת וג'ניפר משועשעת.

כך התחיל ג'יימס לתעב את סנייפ וסנייפ אותו חשב ג'יימס,

בנתיים כבר כל התלמידים התמיינו ודמבלדור קם מכסאו פתח את ידיו ואמר:"לתלמידים החדשים ברוכים הבאים ולתלמידים הותיקים ברוכים השבים, הודעות התקבלו אחרי זה עכשיו בתאבון" חייך דמבלדור למרות שנראה עייף במיוחד.
האוכל הופיע וכל התלמידים מילאו את צלחותיהם,
לאחר זמן מה שבו דיברו ג'יימס וחבריו על התעלולים אשר יעשו השנה ולילי עם חברותיה על השיעורים השנה,
נכנס הפרופסור וויזלי בריצה ג'יימס עקב אחריו וראה אותו לוחש לדמבלדור משהו בבהלה,
דמבלדור קם על רגליו ואמר:"תלמידים יקרים אני מצטער להודיע לכם כי הארוחה תסתיים היום מוקדם, מדריכים אנא קחו את תלמידי שנה ראשונה עד שישית לחדרי המועדון וחזרו הנה, תלמידי שנה שביעית הישארו בבקשה ברצוני להודיע לכם כמה הודעות" המדריכים קמו בניהם לילי והובילו את שאר התלמידים אל מחוץ לאולם, מתח שרר באויור ג'יימס חשב שהוא כבר יודע מה קרה, אך לא רצה להסיק מסקנות לפני הצורך בהן, התלמידים והמדריכים יצאו ודמבלדור פתח ואמר.......

המשך יבוא...תגיבו פליז....=] 

הפרק הקודם		הפרק הבא