בתוך רגע

בעוד ג'יימס ולילי רצו, סנייפ הגיע...

"מה אתם עושים מחוץ לטירה?" שאל סנייפ במבט קודר "אני אספר את זה למנהל!"
"אז מה? אתה חושב שאתה מפחיד אותנו, סוור מאוס?" שאל ג'יימס
"אמ.. כן?!" הוא אמר בבילבול
"זהו, שלא, אתה סתם ילד קטן ועלוב, שכנראה לא יגיע לשום דבר בעתיד..." אמר ג'יימס
"באמת?" שאל סנייפ במבט רגיש
"כן באמת..." אמר ג'יימס, בעוד לילי התחבאה מאחורי ג'יימס
"טוב, אולי אתה לא פוחד, אבל היא כן!" אמר סנייפ והצביע על לילי
"אני לא!" כעסה לילי
"את כן!" אמר סנייפ וצחק
"אתה סתום!" אמרה לילי בכעס וסטרה לסנייפ
"זו הייתה חוצפה, אני אחזיר לך!" אמר סנייפ ורץ משם

"נו, החטפנו לו, הא?" שאל ג'יימס
"אהא..." אמרה לילי והרכינה את ראשה
"מה קרה לילי?" שאל ג'יימס, פניוו נפלו ברגע
"אני חושבת שאני אלך לסיפרייה, אל תבוא אחריי
"בסדר... תעשי מה שתרצי!" קרא ג'יימס בעוד לילי מתרחקת
"תודה.." היא אמרה והלכה לאיטה לעבר הסיפרייה
'מה קרה לה?!' חשב ג'יימס לעצמו

"שלום לילי! מה שלומך?" שאלה אחת תלמידות שביעית
"בסדר.." אמרה לילי
"מה קרה לך?" שאלה התלמידה
"אמ.. אני קצת מבואסת..." אמרה לילי
"ממה?" שאלה
"מי.. תעזבי אותי! אני רוצה להיות לבד!" התפרצה לילי פתאום
'אף אחד לא מבין מה אני חושבת, איך שאני מרגישה, אני במצב קשה עכשיו, הם לא יכולים להבין את זה?! יש לי הרבה דברים עם ג'יימס ורק הוא מקשה עליי, אז לעשות לי עוד?!' חשבה לילי בזמן שהעמידה פניי קוראת
"לילי?" קרא קול
"מי זה?" שאלה לילי
"זה אני!" אמר הקול
"מי אתה? ג'יימס?" שאלה לילי
"כן?!" שאל הקול
"מי זה?" שאלה לילי והסתובבה, אך אף אחד לא היה שם...
"הלו? אתה שם?" שאלה לילי
"כן, אני כאן..." אמר הקול המוזר...

הפרק הקודם		הפרק הבא