שני צדדים לשרביט

בגלל חבר מיוחד(פיטר), החלטתי שאני חייב להמשיך.
נבו.
התגעגעתי לאנני (:
___________________________________________________________________________________________________________________________________________________________
"סקורפיו האבא! סקורפיו האבא" היא יבבה ובכתה. ג'וני לא ידע מה לעשות. הוא עמד בנאדם המחכה למשהו שייפול לו מהשמים- אך כלום לא קרה. הוא חשב כמה רגעים, תפס את אנני שעדיין יבבה ולקח אותה לחדרה של פרופסור מקגונגול.
הוא עבר בין הקומות עד שמצא את הקומה הנבחרת, הוא המשיך לסחוב אותה עד דלתה של מנרווה והושיב את אנני על הספסל, בעוד הוא רץ לדפוק לה על הדלת.
"כן?" שואלת פרופסור מקגונגול.
"פרופסור? סליחה על השעה הממש מאוחרת אבל אנני הותקפה." הוא אמר בקול יחסית ברור ומנרווה מיללה משהו כמו "הכנס אותה". ג'וני הרים את השוכבת על הספסל והכניס אותה לחדרה של הפרופסור. היא שאלה שר:" ג'וני הסבר לי, מה קרה?" אז ג'וני הסתדר במקומו ואמר: " אוקי.. זה מה שקרה. אני עשיתי את מה שאני עושה כל ערב ואז אני ראיתי דמות מעורפלת תוקף את אנני הדמות ברחה והיא סובלת" (אני בכוונה לעשות את הפיסוק בגלל שהוא אמר את זה בנשימה אחת) אמר ג'וני בלי לעצור. ג'וני לגם מין המיץ הדלעת שהיה על השולחן. " תוכל לעזור לי?" שאל ג'וני.
"ברור שאני יכולה" היא אמרה בקול ילדותי. פרופסור מקגונגול חיפשה את שרביטה. לאחר שמצאה אותו היא התקדמה לעבר אנני ולחשה כמה וכמה מילים ארוכות. לפתע, בלי שום צפייה מראש, הופיע מין עשן כזה מפרצופה של אנני. העשן יצר פרצוף של האישה הדומה לפרצופה של מקגוגול."לחש...... האימפריו" אומר העשן. ותוך כמה שניות העשן התפוגג וככה המחשבה של ג'וני. "שנייה.. זה לא לחש שעושים על משהו אם רוצים לשלוט עליו?" ג'וני שאל. והפרופסור רק הנהנה להסכמה.ג'וני כעס. הוא לא ידע מה לעשות." קחי תשתי" אמרה הפרופסור לאנני ואנני לא שאלה שום שאלה מיותרת. לאחר כמה דקות ג'וני הרים אותה ולקח אותך לחדר המועדון של גריפנדור. הוא זעם, הוא לא חיכה לאישה השמנה תאמר לו:" סיסמה" אלא יש אמר "כאמפוס אורגינל" ואישה פתחה.

ג'וני הניח את אנני במיטתה והיא צחקה וחייכה. הוא התעלם מכך והמשיך בדרכו לחדרו. הוא קצת כעס על עצמו עם מה שקרה לאנני. הוא התארגן וארגן את עצמו ונכנס למיטה. "הלוואי, הלוואי ויהיה לי יותר טוב" ונרדם.

למחרת!

ג'וני קם והתחושה של הבוקר תמיד מציקה לו. אבל הפעם זה היה שונה. הוא הרגיש כאילו משהו מנקר לו את האוזן ומשהו מנסה לדחוף אותו.

הוא ראה את הינשוף שלו, לוקי ואת היומן שכישפו אותו שאם שוכחים ממנו הוא מציק לך עד שאתה לא כותב.

אז ג'וני לקח דיו ונוצה ופנה ליומן.

יומני היקר!

אני כותב לך עכשיו כי... אני חייב. רייצ'ך בת דודתי מדברת איתי ועוזרת לי בהכול- אני חייב לה.

הלוואי והייתה לי חברה כמוה. אני חושב שסקורפיו כישף את אנני עם לחש האימפריו ואמר שהוא האבא של התינוק. מה אני אעשה עכשיו? את זה אני שואל הרב הפעמים.

ג'וני.

ג'וני סגר את היומן ופנה אל לוקי. לוקי צווח וג'וני לקח את המכתב ממנו והתחיל לקרוא:

ג'וני היקר!

אם חברתך בהריון זה יכול לומר לא מעט דברים, כגון:

1. האבא איום! איך הוא עושה דברים כאלה? ועוד הוא עדיין לא סיים לימודים!

2. אתה חייב לבטוח בה ולעזור לה. לא משנה מה.

3. אל תעצבן אותה. זה מסוכן מאוד.

אתה יודע איך היא בהריון?

בת דודתך,

רייצ'ל.

ג'וני חשב מעט, לקח דיו, קלף חדש ונוצה והתחיל לכתוב שוב:

רייצ'ל היקרה!

תודה רבה על העזרה שלך ועל התמיכה שלך. את מאוד עוזרת לי. לפני כמה שניות כתבתי ביומני שאת נהדרת- אני מניח שעכשיו את אומרת תודה-. אני כמובן אשתמש בעצות שהבאת לי.

אני לא ממש יודע איך כל זה קרה. אני אשמח אם תאמר לי מה לעשות.

בן דודך,

ג'וני.

הוא סיים לכתוב את המכתב ושלח את הינשוף עם המכתב. ג'וני התארגן מעט, וירד במדרגות לחדר המועדון. חדר המועדון היה ריק כאילו לא היה שם אף ילד כמה 3 שעות.

הוא סיים לכעוס על עצמו עוד וירד לאולם הגדול. הוא התחיל לאכול והו נהנה מזה. הוא חייך, צחק ואפילו סיפר בדיחות לכולם. לאחר של חצי שעה של אכילות הוא נזכר שפרופסור פליטיק רוצה לפגוש אותו מחוץ לאולם הגדול.

הוא יצא וראה אותו מחכה. "כן?" שאל ג'וני. "ג'וני " התחיל לומר פרופסור פליטיק:"שנה שעברה אתה למדת התעתקות בגלל שאמרתי לך זאת, השנה אני רוצה שתלמד את זה. בשיעור הראשון אתה תהיה משגיח. בשיעור השני תתחיל ללמד. ג'וני אני סומך עלייך. לשיעור זה יהיו שני מורים אתה וסקורפיו מסלית'רין. את השיעור הראשון הוא מלמד. תלך עכשיו אתה פטור משיעור שיקויים. תהנה." והוא נעלם. ג'וני מיהר לכיתת ההתעתקות וישב בצד. סקורפיו דיבר-דיבר ולא הפסיק. בשעת התרגול ג'וני הסתובב בין האנשים. הדברים הרגילים קורים, לבנאדם נופל הגבה, אחת משאירה את הרגל שלה מאחורה..ג'וני העביר את הזמן בלצחוק. בסוף השיעור היה חצי שעה של חופש. הוא ראה את סקורפיו ממהר לחדר המועדון שלו. הוא ראה את אנני בוכה וחשב שזה הזמן הכי טוב. הוא התחיל ללכת ועבר ליד אנני בלי שום סיכוי בשבילה לדבר. הוא כעס. 

ג'וני ירד במדרגות למרתף הוא עמד מול נחש גדול ואמר לו:" נחש מוקפץ" הנחש פתח לו את הדלת וג'וני התחיל לרוץ.

האריה המדומה קפץ על ג'וני אבל ג'וני נטרל אותו. הוא המשיך ללכת מהר. הוא ראה מלא בנות מסתכלות עליו, חלק בגועל, חלק ביראה וחלק מאוהבות.

הוא ראה את חדרו של סקורפיו. הוא כעס. הוא לא שם לב לכלום.

הוא נכנס לחדרו של סקופיו במהירות ולא שם לב לכלום. הוא פתח את הדלת ניסה לומר משהו אך לא הצליח. כל דבר שניסה לומר לא הצליח.

סקורפיו מלאפוי היה ערום.  

הפרק הקודם		הפרק הבא