שנה אחרונה...

המיון נגמר והאוכל הופיע על הצלחות מול ג'יימס וסיריוס ישבו כמה בנות משנה ראשונה אחת מהן הייתה אליס, בת דודתו של ג'יימס. שג'יימס מאוד חיבב. סיריוס ופיטר התחילו להעמיס את צלחתם בכל טוב שנייה אחרי שהאוכל הופיע אך ג'יימס ורמוס היו מעט יותר מתונים מהם. ג'יימס לקח לעצמו פירה ונקניקיות והתחיל לאכול וכך גם רמוס. סיריוס ורמוס החלו לדבר על משהו אך ג'יימס לא הקשיב. הוא בהה בלילי. "תגיד קרניים מה אתה חושב?" ניער סיריוס את ג'יימס משערפיו. "מה? על מה אתה מדבר בכלל? אה?" "מה לא שמעת על מה אני וירחוני דיברנו? איפה ההית אתה?" "לא לא שמע-" "אתה באמת חושב שהוא היה יכול לשמוע? הוא בהה בלילי כל הזמן הזה והוא גם בקושי אכל ההית מאמין?" " טוב על קרניים? כן. ההיתי מאמין מה שאומר שיש לך נקודה" "טוב יאלה חאלס עם זה מה בכלל אכפת לכם???" התעצבן ג'יימס שנייה אחרי זה דמבלדור קם והחל לשאת נאום כשהוא סיים כולם עלו לחדר המועדון. רמוס ולילי הובילו את התלמידים של השנה הראשונה.

הם הגיעו לחדר המועדון, שם לילי בדיוק הסבירה ל 'ננסים' כפי שהוא וסיריוס כינו אותם איפה הבנים ואיפה הבנות ומה מותר ומה אסור ובקיצור שטויות, חוקים וקשקושים. "הי, ננסים  אתם מתכוונים להיות ממושמעים - ?" " או פורעי חוק וסדר?" השלים סיריוס את חברו חלק מהילדים שתקו חלק מלמלו משהו לילי החלה לצעוק עליהם "זה שאתם פורעי חוק וסדר זה לא אומר ש-" לפתע לילי נקטעה על ידי שאלה שהושמעה בקול רם ובוטח על ידי ילדה אחת מהשנה הראשונה (שג'יימס זיהה כבת דודתו, אליס) "למה את צועקת עליהם? כבר הבנו שאת שונאת אותם אבל זה לא אומר שאת צריכה לצעוק עליהם כשהם עוד לא עשו כלום" ג'יימס וסיריוס התחילו לצחוק, לילי נראתה המומה.

לילי הייתה בשוק, בחיים לא דיברו אליה ככה, בחיים. אלא אם כן מחשיבים את בלק ופוטר, אבל הם לא נחשבים, בשום דבר שהיא מחשיבה בכלליות היא לא מחשיבה אותם... אף פעם...

סיריוס משך בכתפיו באגביות מסמן לג'יימס מה הוא חושב על הבעתה של לילי "שתוק" אמר לו ג'יימס "לשתוק?" תהה סיריוס בקול "בכלל לא דיברתי גיימי, למה אתה כועס?" " אוך, פשוט סתום! טוב?" קרא ועלה למעונות. סיריוס הביט בגוו המתרחק במהירות במעלה המדרגות בתדהמה מוחלטת וכאשר הסיט את מבטו אל לילי ראה שגם היא מביטה אחריו בפליאה, הוא הביט בשאר האנשים שהיו בחדר המועדון כל מי שהיה משנה שנייה ומעלה (כולל אליס שידעה לא מעט על התאהבותו של ג'יימס בלילי) הביט בג'יימס - ולאחר שנעלם בעיקול המדרגות בסיריוס - בפליאה מעורבבת בתדהמה לא מוסתרת.

עברו שבועיים והקונדסאים ירדו ברעש לאולם הגדול צוחקים ומדברים עם כולם. לפתע ניגש מישהו אל ג'יימס ושאל אותו "היי פוטר תגיד זה נכון שאתה הקפטן של קבוצת הקווידיץ שלנו?" "כן הוא הקפטן, יש לך בעיה עם זה? או שאתה מאושר? מה זה לא ברור שהוא הקפטן? כאילו כשהוא כזה אגדה מעופפת?" "אוי סתום רך - כף יש לי פה. כן אני הקפטן עכשיו תתחפף כי אני עייף." "שיאו הפכת לחורז חרוזים מקצועי מה קרניים? למה לא סיפרת לי? תגיד סיפרת לאוונס?" "אוי רך - כף תהיה קצת בשקט כואב לי הראש". "למה? חרזת יותר מידי חרוזים? חיברת שיר לאוונס? למדת לנ-" "ואוו רך - כף! גאון! אין פשוט גאון! אני יכתוב לה שיר. שיר שמתאר את הרגשות שלי אליה. רך - כף אתה באמת גאון!".

ג'יימס השתדל והתאמן הרבה ולבסוף אחרי כמעט חודש הוא הצליח להמציא בית ופזמון שיתאימו למצב העכשווי, ועוד כמה בתים למצב שקיווה שיהיה, בקרוב. בקרוב מאוד.        (ג'יימס כבר עשה בחינות לקבוצה החדשה והקבוצה כבר שלמה.)

שוב אותו חלום
שוב אותו היום
שוב חיוך נעים
שיעזוב עם בוא האור
שוב אותה תחושה
שוב היא מרמה
שוב תישא אותי
אל על תשליך לאדמה

שוב אני לבד על גג העולם
שוב אני אחד שקצת שונה מכולם
שוב אני לבד על גג העולם
שוב אני אחד שקצת שונה מכולם
מחכה שתבואי אלי

"מדהים קרניים, בראוו! איחולי אני מאמין שכעת תכבוש את ליבה של אוונס. בהצלחה".

"כן אני חושב שעכשיו יש לי סיכוי. אוי שיט, רך - כף. יש מחרתיים משחק קווידיץ! מה אני עושה? כמעט ולא התאמנו!!!!" "בוא נתאמן עכשיו, נבריז משיעורים ונתאמן יומיים רצופים. מה הבעיה?" "מה הבעיה?????????? מה זה מה הבעיה????? אין מצב שכל השחקנים יסכימו להבריז יומיים שלמים ואין מצב ששום מורה יסכים לשחרר את כולם ליומיים!!!!!!!!!!!"

"טוב בסדר, אנחנו הקבוצה הכי טובה שיכולה להיות. מה עוד אתה רוצה שאני יעשה?" "אתה רוצה שרק זה שאנחנו הכי טובים יעמוד לטובתנו? מה אתה משוגע? זה שאנחנו הכי טובים לא יעזור לנו לנצח בלי אימונים!!!!!" התעצבן עליו ג'יימס ובלי לחכות לתגובה מצד סיריוס פשוט הלך משם...

המשחק התקרב לסיומו או כך לפחות זה נראה.

ג'יימס נמצא במרחק של בקושי מטר וחצי מהסניץ והוא עומד לתפוס אותו, מצב הנקודות עומד על 340 ל- 120 לטובת גריפינדור וכמו שזה נראה המחפש של סליתרין, רגולוס (אחיו של סיריוס שהוא חובט) בכלל לא הבחין שג'יימס עומד לתפוס את הסניץ בעוד פחות משלוש שניות. אבל אז בדיוק חצי שנייה או רבע שנייה לפני שג'יימס תפס את הסניץ הוא שמע מרביצן שועט לעברו וכדי לא להיפגע סטה ממסלולו וכך איבד את הסניץ.

הוא קילל. מלא תסכול ועצבים עברו עוד חמש דקות וגריפינדור קלעו פעמיים. לפתע ג'יימס ראה פעם נוספת את הסניץ אבל ברגע שהוא הבחין בו גם רגולוס הבחין בו.

הפרק הקודם		הפרק הבא