הניסוי שהשתבש...

״ג׳יימס! אלבוס! אתם כבר ארוזים? אתם צריכים להיות מוכנים! ואלבוס, אני יודעת שלא שכחתם״ אמרה ג׳יני בצחוק. ״אנחנו מוכנים אמא!״ צעק בחזרה ג׳יימס. ״מצוין, ואתם צריכים כבר להתכונן לשינה.

״טוב!״ הפעם השיב אלבוס, "ג׳יימס ראשון במקלחת!" ״בסדר, בסדר! אם אתה כל כך רוצה, אני אלך ראשון״ אמר ג׳יימס בתאטרליות. אלבוס ישב בחדרו, אורז את שרביטו, כשלפתע הוא הבחין בפיסת נייר שנעלמה מעינו ביום קניית השרביט, הוא הרים אותה בזהירות ובחן אותה במבטו. על הנייר היתה כתובת שאמרה:

זהו אינו שרביט רגיל. זהו שרביט מאוד מיוחד, שרביט שיכול לשנות את צורתו, הוא הוכן למטרה מיוחדת, שבעל השרביט יצטרך לגלות במסע בנבכי הוגוורטס. התשובה נמצאת שם.  

 -אוליבנדר-

אלבוס הרים את שרביטו ובחן אותו מחדש, הוא קרא שוב את הכתוב וחשב; מה יכול להיות הפרוש של שרביט משנה צורה?  הוא הניח לנושא הזה זמן מה ולאחר זמן מה, הוא שב לבחון את שרביטו ובינתיים הוא כבר הספיק לשכוח מהפתק הקטן שמצא בתוך הקופסה. בעודו חושב על כך שזה יהיה מגניב אם שרביטו היה עם ידית עם כדור קטן בקצה, שרביטו התחיל לשנות צורה ולנגד עיניו הופיע כדור קטן בקצה הידית של שרביטו. ״ואוו....״ הוא אמר בשקט לעצמו, והסתכל על שרביטו שוב, ״איך זה קרה?!״

•••

״טוב, אלבוס, ג׳יימס, תתחילו לרוץ אל המחסום. אתם מוכנים? קדימה!״ אלבוס התחיל לרוץ עם ג׳יימס ולקח נשימה עמוקה. זהו זה. מכאן מתחיל המסע שלו בהווגוורטס. שלוש, שתיים, אחת...., וזהו. השניים עברו את המחסום ביחד וראו מולם את רכבת הווגוורטס. מאחוריהם הם שמעו את הארי וג׳יני נכנסים גם הם מבעד למחסום כשלילי נמצאת בתוך העגלה.״קדימה, אלבוס וג׳יימס, כדאי לכם להכנס, אנחנו עוד מעט מאחרים!״ השניים נכנסו לרכבת ונופפו להוריהם וללילי הבוכה. כאשר הארי ראה את אלבוס קצת מהסס הוא קרא לו לבוא אליו ואמר לו בשקט: ״מה קרה?״,  אלבוס הודה בפניו שהוא מפחד שמצנפת המיון תכניס אותו לסלית׳רין, אז הארי אמר לו שזה לא ישנה דבר, ובמקרה אם ישבצו אותו בסלית׳רין, אז הם יקבלו ילד מקסים לביתם. כשראה הארי שזה לא משפר את הרגשת בנו, הוא אמר לו שאם זה ממש חשוב לו, הוא רק צריך להגיד למצנפת המיון והיא תתחשב בדעה שלו. הוא אמר לאלבוס לעלות בחזרה על הרכבת ונופף לבניו לשלום בזמן שהוא ראה את הרכבת נעלמת בעיקול. באותו זמן בתוך הרכבת אלבוס דיבר עם רוז חברתו הטובה על מתי יתחילו שיעורי הקווידיץ׳ שלהם והאם יש סיכוי שיכניסו אותם לנבחרת בשנה הראשונה שלהם כמו אביו של אלבוס. ״אני אישית לא חושבת שיוכלו, ג׳יימס אמר שכבר יש מחפש וקבוצה מלאה ושהוא בעצמו רצה להיבחן השנה לקבוצה, אבל אין מקום...״״כן, את בוודאי צודקת... אבל לא נורא, ככה נוכל להשתתף בשיעורי התעופה כל השנה״. הם המשיכו זמן מה בלי להחליף מילה עד ששמעו בחוץ את עגלת האוכל משקשקת ורצו לקנות חטיפים. ״הו! אני כל כך אוהבת את הסוכריות גומי בטעם תותים! אני כל כך שמחה שהחליפו את הסוכריות רחף בהן ועכשיו הן גורמות לריחוף ואם אוכלים הרבה מהן אפילו אפשר לעוף!״ ״טוב, זה לא יהיה קשה, אני יכול לאכול שקים שלמים של הסוכריות גומי האלה! והכי טוב שהן בלי סוכר והן בכלל לא משמינות!״ ״כן... זה באמת פלוס גדול שלהן, בגלל זה ההורים שלי מרשים לי לקנות שקית מלאה מהן כל יום שישי! ואני קונה בכל הטעמים, ובכל הצורות. חבל שכאן מוכרים רק את התותים ולא את כל הסוגים האחרים...״ ״נכון...״ הסכים אלבוס בלב שלם.הם המשיכו בדרכם ברכבת אל בית הספר ואט אט התחילו הנופים להשתנות ובחוץ התחיל להחשיך. ״נראה לי שכדאי שכבר נלבש את הגלימות שלנו, אני חושב שעוד מעט נגיע״ אלבוס אמר והוצי את הגלימות ממזוודתו. ״אני חושבת שגם אני אוציא אותן, באמת מתחיל להחשיך...  אני מקווה שעוד מעט נגיע! אני כבר לא יכולה לחכות יותר, אני כבר ממש להוטה לראות את הוגוורטס״ אמרה רוז בהתלהבות גדולה.״כן....״ אמר אלבוס בחולמניות כאשר על פניו נסוכה הבעה מהופנטת ועיניו בוהות באוויר בלי שום מטרה.״לפי כל התאורים של הטירה, היא צריכה להיות מדהימה״ המשיכה רוז בדבריה בנימה ידעונית, ״ממש מבנה ארכיטקטורי מושלם! לחשוב שהיא החזיקה כל כך הרבה שנים, ואל תיתן לי אפילו להתחיל לדבר על הקסמים שהשקיעו בבנייתה...״ ״תהי בטוחה שאני לא, הערת אותי לגמרי בהחלום בהקיץ שלי! הייתי שמח....״ הגיב אלבוס והבעת הרוגז הרגעית שלו חזרה והפכה לחולמניות הקודמת שהוא היה שרוי בה.ממורמרת, רוז חזרה לנבור בספר שהיא קראה בו לפני שאלבוס הפריע לה. הספר היה- ״הוגוורטס: תולדות״, רוז קיבלה אותו כמתנה מאימה לכבוד כניסתה להוגוורטס, והוא ריתק אותה כל כך עד שהיא לא הפסיקה לקרוא בו עד שהם הגיעו להוגוורטס ורק אז היא סגרה אותו ברוגז וכבר חיכתה לרגע שהיא תוכל לשוב ולקרוא בו.

הפרק הקודם		הפרק הבא