מועדון קרב

בייגלה, בייגלה , בייגלה..
אני אוהב בייגלה!
אבל השאלה היא; איך השפיעה הבייגלה על חיי?
בוא נניח שלא הייתי אוהב בייגלה, אז לא הייתי פוגש את הבחורה כנראה, ואז
לא הייתי עושה את הדברים שעשיתי..
אותה אישה שחורת שיער ועיניים, חיוורת וגבוהה יחסית לאישה, בערך כמטר שבעים, היא נראתה מעט גותית למען באמת.
פגשתי את מבטה מעבר לכביש, זיוף! זיוף!! רקעתי ברגליי בעצבנות.
כל כך הרבה מזויפיים יש בעולם הזה!
"ואני אחד מהם" מילמלתי לעצמי בשקט , וצעדתי לעבר הביניין..
עצרתי לפני הכניסה, וחשבתי "היא בת! לבנות אין אשכים! אז איך יש לה סרטן אשכים?!"
"אה" מילמלתי לעצמי, הפעם זה לא היה הקבוצה של הסרטן אשכים..
שכחתי לציין את זה שכל יום בשבוע יש קבוצה אחרת ?
אני מניח שכן..
טוב נו, לא נורא עכשיו אתם יודעים..
היום היה סרטן הדם, לוקימיה, אחד מהסוגים היותר קטלניים של הסרטן..
נכנסתי לבניין, ובדרך זרקתי את שארית הבייגלה שהייתה לי ביד, אני לא אוהב יותר בייגלה..
נכנסתי לאולם של הפגישה והתראתי עם חבריי, אבל האמיתיים , אני הרגשתי רוגע קסום בתוכי,
אני לא צריך בחיי יותר מאשר חברות אמות.
וכנות. אבל אני מזויף, אני ריק, אני פאקינג ריק!
נשמתי עמוק.
ואז הדלת נפתחה מאחורי והיא נכנסה.
ידיי רעדו, "לא!" חשבתי לעצמי, "אסור שיגלו אותי! אני חייב לשמור ממנה מרחק"
הכיסאות באולם היו בצורת מעגל, אז כל אחד תפס את מקומו.
ואז התחלקנו לזוגות.
היו שם 30 איש בסך הכל , מה שאומר שיהיו 15 זוגות.
"טוב" חשבתי לעצמי, "אין הרבה סיכוי שנצא ביחד" , אבל המנחה ששמה היה גבריאלה חשבה אחרת.
ניגשתי אליה, לאישה שחורת השיער , ושאלתי :" מה שמך?" 
"מה שמי משנה לך?" היא ענתה.
"משנה, גם משנה" השבתי , "אני רוצה לדעת עם מי אני מדבר" השבתי לאחר מחשבה נוספת.
"שמי לוסי, אבל לא אשאל אותך מה שמך.. הרי מזה משנה? זיוף זה זיוף"
הייתי גבוה ממנה בראש, ועד עכשיו הבטתי מעבר לראשה, כן , יש לי מעט בעיה בלפגוש מבט של אנשים.
פגשתי את עיניה, וראיתי את עיניי, עיניים שחורות, מלאות בכאב ובסבל ובתחושת אומללות.
באותו רגע ידעתי עליה כמה דברים , היא הוזנחה בילדותה ונאלצה לחוות ילדות מאוד קשה.
אבל אז התקשחתי , "אז מה?" חשבתי לעצמי, "ילדות קשה זה לא תירוץ לכלום"
היא נשפה אוויר, והרחתי את הסיגריות! איכסה! סיגריות!
אני צריך להזכיר לכם שגם אני מעשן?
אני נגעל מעצמי , למה זכיתי לחיים כמו שלי?
"אם כבר אנחנו פה, אנחנו צריכים לשחק אדוני" אמרה לוסי , וקברה את ראשה בתוך חזהי והתחילה להתייפח,
וכך עמדנו כל הפגישה.

---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
3.1.99

אני לא מצליח להירדם וכבר שלוש בלילה.
מה היא עשתה לי?
מזויפת עלובה! כמה מזויפים יש בעולם הזה, בדיוק כמוני..
אלו שמשרתים ונדפקים, אלו שמכבדים ולא מקבלים כבוד.
צריך לעשות משהו בנוגע לזה, ללמד את העשירים לקח!
להתחיל מחדש, כן! זה מה שצריך לעשות.
הלכתי לסלוני המעוצב, המרוהט יפה , וחשבתי לעצמי " זה כל מה שהשגתי בחיי, סלון ארור ויפה!
הלכתי למטבח היוקרתי שלי, אני גר בבניין דירות באמצע ניו-יורק דרך אגב.פתחתי את הארון וחשבתי לעצמי "יש לי בית יפה מאוד בסך הכל"
אבל זה לא מספיק, זה לא פייר!
אנחנו משועבדים לרהיטים יפים, לדברים מתקדמים , אין קשר בין אנשים יותר, לפחות לא כמו שפעם היה,
היום הקשר הוא בין אנשים למכונות ורהיטים.
עולם ריקני.

החלטתי שצריך לעשות שינוי.
רק חבל שבשביל לעשות שינוי, אתה חייב להיות משוגע, משוגע בהחלט...



- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - 

אחרי הרבה זמן שלא הייתי פעיל , חזרתי!
אז מה דעתכם?
תגובות בונות יתקבלו בברכה :)

הפרק הקודם