רק בדמיון

"לונההההה......" לונה שמעה קול מוזר. "לונההההההההההה..."
" מה... מה זה???????......." לונה נבהלה. היא ראתה רק שחור מסביבה, וקרן אור באמצע, בדיוק מולה.
"היצורים, הדברים שראית....." המהם הקול
"מה??? אתה מכיר את היצורים???" קראה לונה.
"מה את חושבת עליהם, לונה?" שאל הקול בחמימות.

"הם... הם חלק מהעולם שלי......!" ענתה לונה.

"אני מבין............" מלמל הקול. " ומה אם הסביבה שלך, לונה? הם רואים את היצורים?" שאל.

"לא," יבבה לונה. "הם חושבים שאני משוגעת, צוחקים עלי ומציקים לי. אבל הרגע... הרגע ג'יני חייכה אלי ואמרה לי תודה....!"

"בואי ואגלה לך, שכך התייחסה אלייך כי היית לפתע..... אמיתית, לא 'משוגעת' או 'סהרורית'..... ושמעי עוד משהו מאוד חשוב- את רואה גילויים. דברים שאחרים לא יודעים....." האיר הקול באור חדש את הפרשה.

"רגע," שאלה לונה, "אז אתה אומר שעכשיו אני רגילה? ושזה לא טוב לדעתך?" הבינה לונה. היא הרגישה רטיבות על הפרצוף שלה.

"בהחלט," הסכים הקול. "אז אני אציע לך שלוש דרכים: או, להשאר עם היצורים ולהשאר רחוקה מהסביבה אך יודעת דברים שאחרים לא יודעים, או להיות רגילה אך בלי גילויים, או...."

"מה?" הסתקרנה לונה.

"להיות עם גילויים אך עכשיו,כשאת יודעת את כל זה, להתנהג רגיל. מה את בוחרת לונה?" שאל הקול.

"אה.........." חשבה לונה.

"מחר, אני אחזור. את תשמעי אותי במחשבות שלך ותראי סוג של 'סרט' בראש. במקום לדבר כשאת עונה לי תחשבי. להתראות...." סיכם הקול.

"רגע! מי אתה? למה קיבלתי את היכולת הזו? למה דווקא אני??" ניסתה לונה לשאול ברגע האחרון.

ולפתע, פקחה את עיניה וראתה את כולם מסתכלים עליה.

ג'יני שאלה, איך זה שכששפכתי מים על פנייך לא קמת????"

אך לונה ידעה בדיוק מה היא רוצה. היא קמה ויצאה מן החדר.

הפרק הקודם		הפרק הבא