עיניים

"אוה! תודה לאל שחזרתם!אם כי זה היה מהיר הפעם..."
"ברור.אלסנדרו עזר לנו." אמרתי בעליצות ושמטתי את המעיל מפרוות זאב על כיסא המטבח.
אבא ניגש לאמא ונישק אותה.היא צחקקה ואז אמרה:"לא לפני הילדים,רוברטו".

"הילדים כבר גדולים,אמא". ציין אלסנדרו.הוא התיישב לידי והניח את מגפיו המלוכלכות על השולחן,מתגרה בה.היא הביטה בו בכעס לשנייה ואז הסתובבה לתנור ושלפה ממנו כמה לחמים.

כל אחד מאיתנו קיבל חתיכה ובלע ברעבתנות.עבר הרבה זמן מאז הפעם האחרונה שבאמת אכלנו משהו משביע....

"טרה,את הולכת ליריד?"אבא שאל פתאום וקטע את אכילתי הברברית.

"כן אבא אתה יודע שאני לא מוכנה להפסיד אותו. יש סיכוי שאתה ואמא תבואו?"
"לא,מתוקה.אני חייב לארגן עוד אספקה כמה שיותר מהר-בקרוב מאוד כבר לא יהיה אפשר לצאת לכרות עצים"

"ואני צריכה ללכת לראות מה שלום סבתא.הקור הזה רק יזיק לבריאות שלה..."מלמלה אמא בדאגה וקמה מהשולחן.
"אני אבוא,טרה.לא ראיתי את אריאנה מלא זמן"

חייכתי לעצמי בסיפוק.עם אלסנדרו זה יהיה יותר מהנה מאשר עם אבא ואמא.....

עליתי לחדר וניסיתי לסדר את השיער שלי-זה היה חסר תועלת כמו תמיד.הוא כנראה ישאר ערימת תלתלים פרועים ושחורים לנצח.
"טרה!היריד יגמר בקרוב!"קרא אלסנדרו מלמטה.צחקתי וירדתי בדילוג במדרגות.
"כל זה בשביל אריאנה?"אלסנדרו לא סתם השקיע:הוא לבש את שריון הצבא המלא שלו.
"אוח,תסתמי כבר."

יצאנו החוצה והתחלנו לרדת במדרון המשולג והתלול.הדרך מהבית ליריד לקחה בארץ חצי שעה שבה זייפנו בעליזות את שיר הנוודים:

"הם הלכו,הם צעדו

גם בלילה גם ביום

ובידיהם הם אחזו

רק בקבוק של רום..,"

"אתה שר יפה מאוד,אלסנדרו." פניה של אריאנה צצו פתאום מולינו וגרמו לאלסנדרו להאדים נורא
"אריאנה!אוי לעזאזאל...לא היית אמורה לשמוע את זה..."
"למה לא?אתה באמת שר מקסים."

גיכחתי.השירה של אלסנדרו נשמעת במקרה הטוב כמו מקהלה של צפרדעים עם קלקול קיבה.

"טרה,למה שלא תסתובבי קצת?בבקשה?"
או,כן.כבר הספקתי לשכוח עד כמה הוא מאוהב בה.קרצתי לה והתרחקתי מהם, משרכת רגליים  הדוכנים.הם היו מלאים בדברים מסתוריים כמו בקבוקי שיקויים,חפצי קסם קטנים ופה ושם דוכן של מספר סיפורים.

התקרבתי לאחד מהם,זרקתי לו מטבע והתיישבתי על הארץ לידו.במהרה התאספו סביבנו עוד אנשים והוא התחיל לספר את הסיפור על משעבד הנשמות:

"לפני שנים לא רבות,בכפר קטן כמו זה,חי לו קוסם צעיר ומוכשר.הוא היה מלומד מאוד והצליח בכל-מלבד לגרום לנערה שאהב לאהוב אותו בחזרה.כשחיזור פשוט לא עבד הוא עבר לכישוף,

וכשגם זה לא עבד הוא עבר לאומניות האפלות.הוא למד אותם מגדולי המורים ביער הרוחות במשך שנים אך כשחזר  גילה כי אהובתו נישאה והיא אם לילדים.האומניות האפלות השחיתו את נפשו והוא רצח את הבעל ואת האישה.

את הילדים הוא לקח איתו למנזר נטוש שם..."
לרגע תמהתי מדוע עצר המספר בנקודה הכי מותחת אבל כשראיתי את הכיוון אליו הסתכל,הבנתי.
אש התפשטה מהכניסה לכפר ובעקבותיה באו צרחות.

פורעים הגיעו אלינו,שוב. 

הפרק הקודם		הפרק הבא