Black Rock Shooter

"איפה היית?" שאלתי את סבאסטיא, מביט בו מלמעלה למטה.
"אני מצטער, אדוני, אבל עליי היה לעזוב עד שתיזכר." ענה, קד בפניי ברשמיות. סבאסטיאן היה שד גבוע הנראה כאדם, שערו השחור הגיע עד כתפיו ועיניו האדומות נצצו באור, הוא לבש בגדי משרת בצבע שחור.
"אז ויליאטה עובדת איתם?" שאלתי, מביט בכיוון בית הספר. הוא הינהן.
נאנחתי.
"טוב, אנחנו צריכים ללכת לאנדר טייקר," אמרתי. האנדר טייקר הוא  אדם שהכרתי במהלך שנות נעוריי, עכשיו שזיכרונותיי חזרו עליי לללכת עליו כי הוא איש מידע.

אם משהו יודע מי הרג את הוריי, זה הוא.

עינייה של סאקורה זהרו בכחול מסוכן בצבע פלדה. מלאכיי המועצה השתנקו.
"הוא נזכר!" קיללה סאקורה, אגרופה חבט בזעם בקיר הלבן ומקושט באריכי ורדים אדומים ולבנים, מפורר אותו.
"לעזאזל, אנג'לינה..." אמרה סאקורה, מנידה את ראשה.
"מה עם ליידי אליז'בת?" שאל אלהנדרו, מזיע. העיניים של סאקורה בערו באש.
"אסור שימצאו אותה!" אמר אחד מחבריי המועצה.
"פייביאן שם." אמרה סאקורה, מרגיעה את חבריי המועצה.
"שניהם מחזיקים את הנשמות החזקות ביותר בעולם!" אמר אלהנדרו.
כולם הינהנו בהסכמה.
"תשלחו את גרייל סאטוקליף" אמרה סאקורה. העניים של כולם נפערו.
"את מלאך המוות?!" נדהמו חבריי המועצה.
"נראה לי, שהגיע הזמן לג'ק השוחט." אמרה סאקורה, מחייכת את חיוכה המרושע, עיניה הסגולות כחולות בצבע פלדה זוהרות ושערה הלבן הקצר והיחסית מקורזל מתנפנף סביבה.

העיניים של אליז'בת מריאן אנטואנט בת ה16 זהרו לרגע בסגול. הרגשה רעה התחילה להיצטבר בליבה.
"מיי ליידי?" שאלה משרתה הפרטי פייביאן באנגלית, מביט בה מודאג. 
'ליידי אליז'בת לא אכלה ולא שתתה באותו יום, כנראה משהו יקרה' הוא חשב.
"פייבס, תקרא למאמה." אמרה אליז'בת. החזה שלה כאב.
היא שמה יד על ליבה שפעם חזק נגד החזה שלה.
שיערה הצהוב כזהב, והארוך והמקורזל של ליידי אליז'בת זהר בשקיעה.
עינייה בצבע ירוק תכלכל הביטו בלחץ בים שמעבר למרפסת חדרה.
משהו מתחיל לזוז, וזה לא טוב.

3 תגובות או אין המשך

הפרק הקודם		הפרק הבא