אלבוס פוטר ושרביט הבכור

למחרת קם אלבוס חצי שעה לפני חבריו, התארגן בזריזות והתיישב על קצה מיטתו, קצר רוח.
במשך כל הקיץ עברו הוא ורוז על כל ספרי הלימוד שלהם, וכמעט שיננו אותם בעל פה. הם אף התאמנו על חלק מהקסמים, הקסמים שידעו שהוריהם לא יבחינו בכך שביצעו אותם, כמו לומוס באור יום ושינוי צורתו של גוז לכפתור (אשר לצערם לא הצליחו להפוך חזרה לגוז - אלבוס חשד שמשרד הקסמים הטיל כישוף שמונע שינוי צורה של חפצים לכסף).
הדודה הרמיוני אמרה שזה טבעי שהילדים צמאים לידע ומתכוננים לשנת הלימודים. לעומת זאת, אביו של אלבוס היה מופתע מהשקדנות שגילה בנו בקיץ, בעוד שהספר היחיד שבנו השני, ג'יימס, קרא מחוץ לכותלי בית הספר היה "קווידיץ' בראי הדורות".
הוא תהה איך ילך לו בשיעורים, והאם מה שלמד יעזור לו, בדיוק כשסקורפיו וקראב התחילו לשפשף את עיניהם והתיישבו במיטות גם הם.
"בוקר טוב," אמר סקורפיו בישנוניות.
"בוקר אור" ענה אלבוס, שכבר השתוקק לדבר עם מישהו, "כדאי שתזדרזו, ארוחת הבוקר בשמונה"
מאלפוי וקראב התארגנו, גם הם היו נרגשים למדי, וקראב הספיק פעמיים ללבוש את הגלימה שלו הפוך עד שאלבוס עזר לו לסדר אותה.
הם בדיוק התכוונו ללכת, כשאלבוס שמע נחירה מכיוון מיטתו של גויל.
"מה עם גויל? הוא מחכה שמקגונגל תבוא להעיר אותו?"
מאלפוי וקראב צחקו, ומאלפוי נטל כפכף וזרק אותו לתוך מיטתו של גויל. גויל השיב לו בנחירה רמה.
כעת שלושתם קרבו למיטה, וכשכל אחד עומד מעבר אחר של מיטת האפיריון, סקורפיו סימן להם ושלושתם משכו בוילונות של המיטה בבת אחת. הוילון הענק נפל, וכיסה את כל המיטה.
קריאת בהלה בקעה מגוש גדול מתחת לוילון, והוא החל לעשות את דרכו החוצה. אלבוס ניסה לעמוד בדרכו, אך הגוש הגדול דחף אותו בעוצמה והוא נפל מהמיטה. מאלפוי וקראב ניסו לסגור עליו מהצד השני, אך כהרף עין וללא הזהרה, ניער הגוש את הוילון בכוח אימתני, וגם קראב ומאלפוי החליקו מהמיטה.
כשיצא גויל מתחת לוילונות, ארבעתם כבר צחקו בקול. גויל לבש את גלימתו בעוד הוא מקריין שידור חוזר של ההיחלצות המדהימה שלו, ואפילו סקורפיו, שעוד ישב על הרצפה, הסכים להודות שגויל גילה יכולת לחימה מעולה, ביחס לאדם שזה עתה התעורר כלוא מתחת לוילון ענק.
הם כמעט איחרו לארוחת הבוקר, ואחרי כמה סנדוויצ'ים שבהחלט לא הספיקו לקראב ולגויל, רצו לשיעור הראשון שלהם - לחשים.
זה היה שיעור משותף עם בית גריפינדור, ואלבוס, למרות היריבות המוצהרת בין שני הבתים, ניגש לרוז שדיברה עם זוג תלמידות מגריפינדור.
"שלום,"
"היי, מה שלומך?"
"בסדר, אני קצת מתרגש מהיום הראשון, מה איתך?"
"גם, אבל יהיה בסדר" היא חייכה אליו. הוא שמח לראות שלא הפריע לה שהוא שובץ בסלית'רין.
"מה עם ג'יימס? לא הספקתי לדבר איתו אתמול"
"האמת שהוא במצב רוח די רע" רוז הנמיכה את קולה "אני יודעת שהוא כל הזמן צחק שתשובץ בסלית'רין, אבל האמת היא שהוא היה ממש בטוח שתהיה בגריפינדור"
"טוב, אין כבר מה לעשות בקשר לזה." אמר אלבוס "שיהיה בהצלחה!".
הוא חזר אל השולחן של סקורפיו והתיישב.
"מי זאת?" שאל סקורפיו.
"חברה שלי, קוראים לה רוז" ענה אלבוס בביטחון. נראה כאילו סקורפיו עומד לענות, אך הוא התחרט. בדיוק באותו רגע נכנס פליטיק, המורה ללחשים. פליטיק היה זערורי, וגם זקן מאוד, כמעט כמו פרופסור מקגונגל. אלבוס ידע ששניהם לימדו גם את ההורים שלו. פליטיק נעמד על ערימת ספרים כדי שייטיבו לראות אותו, והציג את עצמו.
"היום נדבר על לחש הדלקת אור מהשרביט, ובחצי השני של השיעור נתנסה בו. אני בטוח שתמצאו את הלחש הזה מאוד שימושי. מישהו יודע מה ההבדל בין אור רגיל של לפיד לבין אור שיוצר השרביט?"
רוז הרימה את ידה, אך אלבוס היה מהיר ממנה.
"כן, מר פוטר" אמר הפרופסור הזערורי.
"האור שמפיק השרביט לא נראה למרחקים, שלא כמו אור של לפיד. כמובן שניתן לגרום גם לאור הזה להיחשף, אך יש צורך בלחשים מתקדמים לשם כך"
"נכון מאוד. חמש נקודות לסלית'רין!"
השיעור נמשך בסימן תחרות הרמת ידיים בין אלבוס לרוז, ובנקודה מסוימת הבין פליטיק שאם לא יפסיק לחלק להם נקודות, הם עלולים להעניק לבתים שלהם ניקוד שווה ערך לניקוד של אליפות קווידיץ' תוך שני שיעורים.
רוז ואלבוס היו גם הראשונים שהצליחו להדליק אור בשרביטיהם, וזיכו את הבתים שלהם בעשר נקודות. לאחר שהוא הצליח הוא עזר לסקורפיו, עד שגם הוא, אחרי מספר לא מבוטל של ניסיונות, הצליח לבצע את הקסם הראשון שלו.
גם בשינוי צורה היו רוז ואלבוס ראשונים בכיתה. המשימה הראשונה שקיבלו הייתה להפוך גפרור לסיכה, ומכיוון ששניהם התנסו בדבר דומה, הם הצליחו לעשות זאת כבר בשיעור הראשון. המורה, פרופסור וולטרס, הייתה כל כך המומה ששני תלמידים הצליחו כל כך מהר, שהיא שכחה להעניק להם נקודות.
לאחר מכן התקיים שיעור התגוננות מפני כוחות האופל. אלבוס הבין במהרה שזה השיעור האהוב עליו. הוא הכיר כבר את כל היצורים האפלים שהופיעו בספר הלימוד שלהם, והשתוקק ללמוד כיצד להילחם בהם. פרופסור הרדי, שהעביר את השיעור, היה מורה טוב ומעורר עניין וגם ראש בית סלית'רין.
אך בשיעור התעופה שהתקיים באותו יום נכונה לאלבוס אכזבה. הוא ידע שאביו התקבל לקבוצת הקווידיץ' של ביתו עוד בשנתו הראשונה. הוא גם ידע שאחיו ג'יימס, שהיה רק בשנה השלישית, עתיד היה להשתתף במיונים לתפקיד המחפש של גריפינדור, שנערכו באותו שבוע. בעקבות כך הרגיש אלבוס שהייתה איזושהי ציפייה ממנו לגלות כישרון בתעופה. אך כגודל הציפייה כך גודל האכזבה. מהרגע הראשון שעלה על המטאטא הרגיש אלבוס שהמטאטא נוהג בו יותר מאשר שהוא נוהג במטאטא. הוא היה כל כך חסר איזון, עד שכאשר מר פורטסטר, המורה לתעופה, אמר להם להמריא, הוא החליק ימינה מהמטאטא כל כך מהר עד שהמטאטא ברח ממנו אל על, והשאיר לאלבוס נפילה לא נעימה של שני מטרים.
סקורפיו, לעומתו, גילה את היכולת הטובה ביותר. כבר לפני השיעור גילה לו שהוא רוכב על מטאטא כבר חמש שנים, מאז שאביו לימד אותו. אלבוס נזכר שגם אביו הציע לו ולג'יימס שיעורים בתעופה כשהיו קטנים. ג'יימס היה תמיד הולך, אך אלבוס היה מעדיף לקרוא ספר.
גם לקראב וגויל היו כישורי תעופה לא רעים, אפילו שבעקבות תפיסתם האיטית לקח לכשרונם זמן עד שבא לידי ביטוי. הם ניסו לעזור לאלבוס ולחלק לו טיפים, אך בסוף השיעור היו ארבעתם מוכנים להודות ששום דבר טוב לא יצמח מאלבוס כל עוד הוא על מטאטא.
"אני לא מבין למה כל כך חשוב לרכב טוב על מטאטא," התלונן אלבוס אחרי השיעור, כשהם עושים דרכם חזרה לטירה "יש כל כך הרבה דרכי תחבורה טובות יותר - התעתקות, אבקת פלו, מפתחות מעבר"
"כן, אבל להתעתק לא נוכל בזמן הקרוב" ענה סקורפיו "ואנחנו גם לא יודעים איך ליצור מפתחות מעבר, ואיך אבקת פלו תשמש אותך להגיע למקום שאין בו אח? חוץ מזה," הוסיף בחשיבות, כאילו הוא מציג טיעון מכריע "רק על מטאטא אפשר לשחק קווידיץ'".
הם סיימו את הלימודים, ואחרי ארוחת ערב באולם הגדול נפנו לשיעורי הבית. אלבוס סיים את שיעורי הבית מאוד מהר, היות והוא לא היה צריך אפילו לפתוח את הספר כדי לענות על השאלות. הוא החל להלך לו במועדון בשיעמום, ולפתע הבחין במודעה שהייתה תלויה על קיר האבן של המועדון.
מועדון הדו קרב פותח את שעריו ביום חמישי, בשעה שבע בערב באולם המרכזי!
להזכירכם, כל תלמיד, משנה א' ועד שנה ז', יכול להצטרף למועדון.
המועדון מנוהל על ידי פרופסור פליטיק ופרופסור הרדי, המורים ללחשים והתגוננות מפני כוחות האופל.
במהלך המפגשים תוכלו ללמוד קסמים חדשים, להכיר טקטיקות לחימה ולהתנסות בדו-קרב עם החברים שלכם (תוך פיקוח של מורים מנוסים על מנת להבטיח שלא תיפגעו).
פנו למדריכים על מנת להרשם.
אלבוס התמלא התרגשות. זה נראה לו כמו הזדמנות מעולה ללמוד קסמים חזקים ולהתנסות בהם, לראות האם יצליח לגבור על חבריו. הוא חיפש את מקלגן, אך זה עדיין לא חזר מאימון הקווידיץ'. מקלגן היה חובט בקבוצה של סלית'רין.
מאלפוי, קראב וגויל עדיין שקדו על שיעורי הבית, ואלבוס החליט שזה זמן טוב לכתוב מכתב הבייתה. הוא נטל פיסת קלף והחל לרשום.
אבא ואמא שלום,
אתמול הגענו להוגוורטס בשלום.
מצנפת המיון שיבצה אותי בסלית'רין, וכולם היו מאוד מופתעים, גם ג'יימס.
יש פה דווקא ילדים די נחמדים כמו למשל סקורפיו שראיתם בקינגס קרוס, אפילו שהדוד רון אמר לרוז לשמור ממנו מרחק ואני לא מבין למה.
היום הראשון של הלימודים היה מאוד כיף והצלחתי להדליק אור בשרביט וגם להפוך גפרור לסיכה, והמורים נתנו לי הרבה נקודות.
אני מתכוון גם להירשם למועדון הדו-קרב, אני מקווה שיהיה שם מעניין.
הוא התלבט זמן מה אם לכתוב על שיעור התעופה, אבל הוא חשש שאביו יתאכזב מאוד והחליט להשמיט את זה. הוא חתם על המכתב. אלבוס הלך בצעד מהיר לינשופיה, ושלח את המכתב. הוא חזר לחדר המועדון דקות בודדות לפני שעת העוצר, וראה שחבריו סיימו סופסוף את שיעורי הבית. הוא הראה להם את המודעה.
"אני לא חושב שזה רעיון טוב," אמר מאלפוי "גם ככה אנחנו לומדים הרבה קסמים ויש לנו המון שיעורי בית. חוץ מזה, אבא שלי אמר לי שלא כדאי להצטרף למועדון בשנים הראשונות. אמנם תמיד רשום שזה פתוח לכולם, אבל בפועל הולכים לשם רק תלמידי רביעית או שלישית לפחות, ואתה לא רוצה להתמודד בדו קרב מול מישהו מגודל כמו מקלגן, נכון?" הוא גיחך, כך גם קראב וגויל.
"אבל זה לא קרב אגרופים, זה לא משנה שהוא ענק."
"נכון, אבל הוא תלמיד שנה שביעית, והוא יודע הרבה יותר קסמים ממך ויש לו הרבה יותר ניסיון, כך שאין שום טעם שתילחם איתו או אפילו עם מישהו בשנה רביעית בדו קרב" פסק מאלפוי.
אך אלבוס סירב לוותר, אפילו כשסקורפיו אמר לו שאם מקלגן יישבור לו רגל בדו קרב, הוא וקראב וגויל לא יעזרו לו ללכת למרפאה. לבסוף הם אמרו לו שיעשה מה שהוא רוצה ושלדעתם זאת טעות, והלכו לישון בהפגנתיות.
כמה דקות מאוחר יותר חזר מקלגן, עייף ומיוזע, ומוקף בחבריו לקבוצה.
"סליחה, מקלגן?"
"מה פוטר?"
"אני רוצה להירשם למועדון הדו-קרב" מקלגן הביט בו לכמה רגעים בחוסר הבנה "רשום במודעה שצריך להירשם אצל המדריכים"
"אני יודע שצריך להירשם אצל המדריכים, פשוט אתה שנה ראשונה"
"רשום שכולם, כולל תלמידי שנה ראשונה, יכו-"
"תפסיק להגיד לי מה רשום! אני יודע מה רשום!" התעצבן מקלגן "אני פשוט אומר שאין לתלמיד ראשונה מה לעשות במועדון שבו כולם רביעית לפחות, יקרעו אותך לגזרים!"
חברי קבוצת הקווידיץ' גיחכו כולם, ואלבוס התמלא זעם שקט, שרק התחזק כשחשב על כישורי התעופה הגרועים שלו כשהוא עומד מול קבוצת קווידיץ'.
"ומה אם אני אגיד לך שזה לא יקרה, מקלגן?" הוא אמר בלעג, וידע שברגע זה הוא הסתכסך עם המדריך המגודל.
"אז אני ארשום אותך," אמר מקלגן בכניעה "אבל רק בגלל שאני חייב. אני מבין עכשיו למה כולם כל כך התפלאו ששיבצו אותך בסלית'רין. טיפשות - סליחה, הם קוראים לזה 'אומץ' - זו תכונה שמתאימה לגריפינדורים."
כל קבוצת הקווידיץ' צחקה, ואלבוס הסתלק משם. לפחות הוא השיג את מבוקשו, ועכשיו הוא רשום למועדון.
למחרת אלבוס נתקל בג'יימס בארוחת הבוקר. נראה היה שג'יימס כבר הספיק לעכל את העובדה שאחיו בסלית'רין.
"אמרתי לך שתהיה בסלית'רין!" הוא פרע את שערו של אלבוס, מצב רוחו היה מאוד מרומם.
"מה אתה כל כך שמח?" התפלא אלבוס.
"זאת בעיה שלך שאתה בסלית'רין, כי גריפינדור הולכת להשפיל אתכם באליפות הקווידיץ', עכשיו שאני המחפש החדש!"
"כל הכבוד! מתי היו המיונים?"
"אתמול בערב," אמר ג'יימס "ראיתי שהיה שיעור תעופה ליד המגרש, וראיתי את הילד הבלונדיני הזה מתחנת הרכבת עף על מטאטא, אבל משום מה לא ראיתי אותך"
אלבוס שתק, הוא ידע שהסיבה לכך שאחיו לא ראה אותו מרחוק הייתה בגלל שהוא לא הצליח להתרומם לגובה של יותר משני מטרים.
אלבוס חיכה בקוצר רוח ליום חמישי, שבו עתיד היה להיערך המפגש הראשון של מועדון הדו-קרב.
שאר השיעורים באותו שבוע התנהלו כסדרם. אלבוס גילה שהוא טוב מאוד גם בשיקויים ובתורת הצמחים, לשמחתו של פרופסור לונגבוטום. הוא ידע לענות על כל השאלות שהציג בינס, רוח רפאים שלימד את תולדות הקסם, אך הוא הסכים עם כולם שזה השיעור המשעמם ביותר.
אולם, שיעור טיפול בחיות הפלא לא התנהל בצורה טובה מבחינתו של אלבוס. האגריד היה מאוד נחמד אליו, והוא אמנם ידע יותר עובדות מכל אחד על חיות הפלא (אולי פרט לרוז, אבל גריפינדור לא למדו איתם את השיעור הזה). אך ברגע שנדרשו לטפל בחיות אמיתיות, זה אף פעם לא נגמר טוב מבחינת החיה שבה טיפל אלבוס.

הפרק הקודם		הפרק הבא