what if...

דראקו החליט לצאת מהטירה. בחוץ אנשי משרד הקסמים עסקו בלקשור את אוכלי המוות שנתפסו כדי שלא יוכלו לברוח.

דראקו הבחין באביו המוחזק בידיי קינגסלי.

"איך אתה לא מתבייש, היורש היחיד שלי, להפנות לי את הגב ולבחור בבוצדמים המלוכלכים האלה על פני, מי שגידל אותך חתתיכת כפוי טובה שכמותך! אבל זה לא מפתיע.. תמיד ידעתי שאתה חלש ולא יוצלח, אתה חסר תועלת
אף אחד לא צריך אותך ולא סומך עליך כי אתה כזה לא יוצלח, אפילו הבוצדמים האלה שלך מעדיפים שתעלם!" לוציוס גער בו.
דראקו הסתכל על האדמה, מתבייש בעצמו. הוא ידע שאביו צודק, הוא אף פעם לא היה טוב בכלום, אף פעם לא הביא תועלת. באותם רגעים דראקו שנא את עצמו.

'עדיף שאני באמת אלך.. אני לא שייך לחגיגות הניצחון האלו' חשב דראקו והלך לעבר האגם ושם ישב ושקע במחשבות.
     

                                                                                  ""פלאשבאק"" 

"למה אין לך את הציונים הכי גבוהים בשיכבה?! למה הבוצדמית הזאת ממשיכה לעקוף אותך בציונים?!" צעק לוציוס

"אני מנסה אבא, באמת שאני מנסה אני לומד כל יום במשך שעות אבל היא תמיד עוברת אותי בציון. אבל חוץ ממנה יש לי את הציון השני הכי גבוה בכיתה!" התחנן דראקו בן השלוש עשרה.
" אנחנו בני משפחת מאלפוי, אנחנו הכי חכמים, הכי טובים בכל מה שאנחנו עושיים והכי מוצלחים. עד שלא תפנים את זה אתה לא תהייה ראוי לשם מאלפוי" אמר לוציוס.
דראקו הרגיש מאוכזב מעצמו, כל מה שרצה היה לגרום שאביו יהיה גאה בו, אבל כל פעם מחדש אביו מוצא סיבה לא להיות.

"לך לחדר שלך! עליך להיות סגור בחדר במשך שלושה ימים." פקד לוציוס.
"אבל אבא מה  אם אוכל ומים?" שאל אותו דראקו, מבולבל.
"זה בדיוק הלקח שלך דראקו." אמר לוציוס.
לאחר מכן לוציוס אמר לגמדוני הבית להוביל את דראקו לחדרו ולנעול אותו שם.
כשהגיע דראקו לחדרו הוא חשב ' איך אני אמור לעבור שלושה ימים בלי אוכל ומים?'

                                                                             ""סוף פלאשבאק""

הזיכרון הזה כאב. דראקו לא רצה לחשוב יותר.
בדיוק באותו הרגע לונה עברה לידו ונתנה לו מכשיר קטן עם אוזניות.
"תיארתי לעצמי שתהייה מלא במחשבות מטרידות אז ניראה לי שזה יעזור." דראקו הסתכל עליך בבלבול.
"זה נקרא אמ פי, יש בזה מוזיקה, זה יכול להשיח את דעתך." אמרה לו לונה והלכה.

הפרק הקודם		הפרק הבא