ג'יימס פוטר ישב על מיטתו, וחשב עליה. 'היא כל כך יפה..' הוא חשב על לילי. "ג'יימס! רד לאכול!" צעקה דודה של ג'יימס. היא היתה שם בביקור שערך שבוע וקצת. זה היה היום הראשון. "אני בא, דודה ג'ני!" הוא צעק וירד למטה במהירות. הוא ראה את דודתו ג'ני ואימו ליהי משוחחות, כשאימו מכוונת שרביטה אל הכיור, שהחל שוטף את כליו. הוא לא התפלא, הוא היה רגיל לקסמים בבית, ולא שמח יותר מדי כשקיבל את המכתב, כי לא היה שמץ של ספק שלא התקבל. "ג'יימס'לה!" קראה הדודה כשראתה את ג'יימס מתבונן בהם. היא אמצה אותו אליה, וחיבקה אותו חיבוק חונק. כשסוף סוף היא עזבה אותו (והוא חזר לנשום) היא אמרה: "נו, אז גם אתה בהוגוורטס?" ג'יימס לחש איזה "כן" חלוש, ונראה היה, שנשימתו עדיין לא היתה סדירה במיוחד. "אימא" הוא אמר פתאום. "את מכירה את משפחת אוונס?" האם הופתעה מהשאלה, אך ענתה: "כן, אני חושבת שאני מכירה אותם. טוב, לא יותר מדי. פגשנו אותם בסמטת דיאגון. אבל למה אתה שואל?" ג'יימס החל מסמיק ומלמל: "סתם, היא פשוט... לא חשוב." האם הביטה בו בחשדנות. "טוב. מה התאריך היום, ג'ני?" שאלה את אחותה. "השלושים ואחת באוגוסט, ליהי." התשובה הקפיצה את ליהי. "השלושים ואחת? מחר הנסיעה! ג'יימס, לך לארגן את כל הדברים,קדימה!" היא החלה מסתובבת ממקום למקום. 'לפחות לא אסבול את החיבוקים של דודה ג'ני למשך שבוע וחצי...'חשב ג'יימס. "קדימה ג'יימס!" קולה של אימו הקפיץ אותו שוב, והוא מיהר לעלות. הוא ארגן את כל החפצים ליד הדלת, והוסיף לינשוף הלבן שלו, קלבר, חופן מתוך חטיפי הינשופים, אותם קנה יחד עם קלבר בסמטת דיאגון, איפה שפגש את הילדה היפיפיה שעליה חשב כל הזמן... "איפה אבא?" שאל ג'יימס. "בעבודה." הפטירה אימו. אביו, טום, עבד במשרד הקסמים. ראש מחלקת ההילאים. "כדי לך להתחבר עם וויזלי, שמעתי שאביו עובד במשרד הקסמים." אמרה ג'ני לפתע. "אני יודע עם מי אתחבר, תודה." ענה בקול קר, שלא כהרגלו. "אה ואל תתחבר עם מאלפוי. איך קוראים לו? אה, לציוס. אני לא אסלח לעצמי אם זה יקרה." הזהירה ליהי. "טוב, טוב." מלמל ג'יימס. "כבר מאוחר, לך לישון, ג'יימס. אתה צריך לקום מוקדם מחר." הוסיפה ליהי לאחר רבע שעה. ג'יימס הלך לישון, ולא ידע שמחר, יקרה דבר שאליו לא ציפה. כי למחרת...
|