המטרפומאגוסית

הרכבת השמיעה שריקה ארוכה במיוחד. הם כבר היו בגלימות שלהם, והרימו את המזוודות והכלובים. כשהרכבת עצרה, הם ירדו למטה, ומיהרו אל אחת מהכרכרות הפנויות. כשנכנסו פנימה, ראו את ג'יני מפטפטת עם שתיים מחברותיה.
"היי!" היא אמרה להם, כשהתיישבו לידה. היא השתתקה באמצע ציחקוק לאחר שראתה את ג'ני, וכך גם חברותיה. "מישהו מוכן להסביר לי פעם אחת ולתמיד, למה כשאני נמצאת עם ילדים אחרים, הם תמיד בוהים בי כאילו אני קוף בגן חיות?" שאלה ג'ני בנימת התלוננות. "טוב..." השיב הארי "את יפה, יש לך נוכחות, וזה גם די עוזר שאת מטרפומאגוסית מפורסמת ומחוננת וגאונה בכישופים. אבל זה פרט שולי." אמר הארי בציניות. צחוקם ליווה את הכרכרה שיצאה לדרך.
הם פיטפטו בניהם כאשר הכרכרה עשתה את דרכה לעבר הטירה. "אני כבר לא יכול לחכות לשיעור השיקויים הראשון." אמר רון בהתרגשות. "סליחה?! שמעתי נכון?! אל תגיד לי שהתחתנת עם סנייפ בסתר ולא סיפרת לי?" אמר הארי, מופתע. "לא!! זה פשט בגלל זה ששמעתי אותו אומר בשיעור שהשנה בשיעור הראשון הוא יבחן אותנו על הכנת שיקוי צמיחה, והתאמנתי עליו כל החופש, ועכשיו הוא מושלם. אני מת לראות את הפרצוף שלו כשהוא יראה שהשיקוי יצא טוב."
צחקק רון. "מי זה סנייפ?" שאלה ג'ני. "הוא נשמע כמו משהו לא נחמד במיוחד." "זה המורה הכי רשע, אדיוט ומכוער שיכלו למנות לתפקיד המורה לשיקויים." אמר רון. "הייתי מתה לתת לו כמה עצות בשביל שהשיער שלו לא יהיה כ"כ שמנוני." הרמיוני צחקה. "למה לא? אני אשמח לתת לו כמה עצות." אמרה ג'ני בהתלהבות. "אם תעשי את זה, הוא יהרוג אותך. הוא שונא שיורדים עליו." אמר הארי. "אה, שטויות, אני כבר אסתדר. חוץ מזה, שיקוי הצמיחה זה השיקוי הראשון שלמדתי להכין." הם המשיכו לפטפט עד שהגיעו להוגוורטס. כשנכנסו לאולם הגדול, שטף אותם האור והחום של הנרות, ופטפוטיהם של מאות התלמידים האחרים. הם מצאו מקום בשולחן של גריפינדור, והתיישבו.
"שקט!" קרא דמבלדור משולחן המורים, והפטפוטים דעכו בהדרגה. "ברוכים הבאים! ברוכים הבאים לעוד שנה של השכלה קסומה, שכולנו נהנה מללמוד בה דברים חדשים. ראשית, השנה יערכו שינויים בסגל, כאשר פרופסור גרבלי-פרנק תחליף את המורה לטיפול בחיות פלא האגריד, מפני שהוא רוצה להתמסר רק לתפקידו כשומר קרקעות.
שנית, הייתי רוצה לברך תלמידת שנה שישית חדשה, שכל מי שקרא את "הנביא היומי" בחופשת הקיץ, בוודאי מכיר אותה. ג'ני למנטה!" הוא קרא, וכל האולם נשטף במחיאות כפיים. "תודה רבה, תודה רבה." היא אמרה. "כשהודיעו לי שאני אעבור לשנה להוגוורטס, שמחתי מאוד. הוגוורטס הוא בית ספר עתיק מאוד, עם בניין מלא סודות שאשמח לחקור. ולא רק זה, עוד לא עברתי את הלילה הראשון, וכבר הכרתי שמונה חברים חדשים!" הארי, רון והרמיוני התכווצו במבוכה.
"זו עוד הוכחה לאופיו החברותי של בית הספר הוגוורטס. תודה רבה." היא קראה בפעם האחרונה, ושוב נשמעו מחיאות כפיים. היא עמדה להתיישב, ואז נזכרה במשהו. "אה, כן, ועוד דבר אחד." היא הוסיפה. "פרופסור סנייפ, כאשר מורחים קונדישינר בכל יום על השיער, ומסרקים אותו בכל יום, הוא לא נהפך להיות שמנוני." גלי צחוק אדירים שטפו את האולם, וג'ני התיישבה תוך שהיא שולחת חיוכים זוהרים לסביבותיה. סנייפ נראה רותח מזעם, אבל למרבה הפלא, נראה שלא מצא מילים להשיב. "עכשיו אני לא צריך לחכות לשיעור שיקויים כדי לצחוק על סנייפ!" קרא רון בשאגות צחוק, כאשר צלחות האוכל שלהם התמלאו במגוון גדול של מאכלים.

הפרק הקודם