הסיפור המסתורי

"רדוקטו" צעק הארי לכיוון אוכל מוות. 

"שתק" צעק רון לכיוון אוכל מוות אחר.

"קונפוּנדוּ" צעקה הרמיוני לאוכל מוות האחרון.

"הרמיוני" צעק הארי "מהר תתפסי את אמילי ".

חבלים נורו משרביטה של הרמיוני. 

הארי, רון, והרמיוני עמדו בהלם, הם מחקו לאוכלי המוות את זיכרונם,

ושלחו אותם לפינלד הנימצאת בקצה השני של העולם ששמה לא יחפשו אותם.

הם פנו לאמילי, היא ישבת כבולה וחסרת אונים שם.

"את שיקרת לנו" זעם הארי. 

"תספרי לנו מי את באמת", "למה הסגרת אותנו לאוכלי המוות" ומה זה המקום הזה" רתח הארי.

אמלי שתקה. הארי כיוון אליה את שרביטו, והרמיוני צעקה "הארי לא!" הארי צרח"הרמיוני כמעט היינו 

קרובים למותינו אם היא לא מוכנה לספר לנו מי היא באמת מוטב שנעשה את זה בכוח".

אמילי לחשה אני אספר לך מי אני באמת, רק בבקשה אל תהרוג אותי אחר כך. הארי היסתכל אליה במבט של הפתעה 

ואמר "למה את חושבת שהעשה את זה, את הרי יודעת שאני לא מסוגל לזה". אמילי ענתה אני יודעת אתה אדם טוב 

ויש לך לב של זהב, אתה הארי פוטר. "מי את בעצם?" שאל רון.

אני אליזבת רידל...

ההמשך יבוא... 

הפרק הקודם