picture of lily

זה יכל להיגמר אחרת, אלמלא הנסיבות.
אלמלא סוורוס לא אהב את לילי בכל נשמתו, אלמלא לילי לא הייתה מתגעגעת אליו כל-כך, ואלמלא... טוב, מי יודע מה עוד עבר בראשם.
לילי לא הייתה מסכימה לזה, במצב אחר (והנסיבות פורטו) אבל, היא כל-כך התגעגעה אל הנער הזה, שהיה כמו אח בשבילה.
ונוכחות לשונו בפיה לא בדיוק עזרה לה להפסיק.
*****
סוורוס הרגיש כאילו הוא הגשים חלום.
וזה היה נכון, במובן מסוים.
הוא לא דיבר אתה שנתיים, ועכשיו -למרות שהוא ידע שזה לא בכוונה- היא מנשקת אותו.
הוא א ידע אם זה מגיע לו, הוא רק ידע שזאת עובדה, וזהו זה.
*****
ג'יימס פוטר בדיוק הספיק לקפוץ על הרכבת, והיא החלה לנסוע.
הוא היה מדוכא. האשרות שלילי אוונס באמת שונאת אותו דיכאה אותו למוות.
הוא רצה לתלש את שערו, לבכות ולצרוח.
הוא רק צריך הוכחה שהיא לא באמת אוהבת אותו, ואין טעם לחיו.
הוא הלך לאורך הרכבת, מחפש את שלושת חביריו הטובים: רמוס לופין, סיריוס בלק ופיטר פטיגרו.
הוא חלף על-פני כמה וכמה קרונות, (בחצי מהם בנות מצחקקות לטשו בו עיניים), עד שהגיע למעבר כזה, שאין מולו קרונות.
שם הוא ראה את הסיוט הכי גדול שלו- לילי אוונס וסוורוס סנייפ מתנשקים.
******
לילי פקחה את עיניה.
מולם, לא פחות ולא יותר, עמד ג'יימס פוטר, עיניו פעורות לרווחה בהבעה מזועזעת.
היא ניתקה מסוורוס תוך רגע, ורצה לכיוון ג'יימס.
בעיקרון, זה לא היה אמור להפריע לה, זה סך-הכול עוד איזה תלמיד.
כי פוטר לא היה היחיד שהיה מאוהב בה.
היא פשוט אהבה אותו.
******
סוורוס הרגיש את לילי עוצרת, ניתקת ממנו, עוזבת אותו, ורצה ממנו.
הוא פקח את עיניו.
הוא ראה דבר שיכל לשמח אותו, אם לילי לא הייתה מתנהגת מוזר כל-כך.
הוא ראה את ג'יימס פוטר.
******
"לא! ג'יימס! ל-א!"
צעקה לילי אחרי ג'יימס, שרץ במורד המסדרון, לחלק שבו נממצאו הקרונות.
היא הייתה בטוחה שהיא ראתה דמעה בזווית עינו.
סוורוס הרגיש שהוא חייב לנחם אותה.
אוהב אותה או לא, שונא את פוטר או לא,  הוא עדיין היה החבר הכי טוב שלה, והוא חייב לעודד אותה.
הוא רץ אליה, וחיבק  אותה מאחור. "די, לילי, די." הוא אמר בטון מנחם.
"סוו' " היא אמרה, חוזרת להשתמש בכינוי מימים עברו, "מה קרה לו, סוו?" היא שאלה, מוחה דמעה מעינה.
הוא הרגיש כאיו הם בני אחת-עשרה והיא בוכה על זה שאחות הגדולה, פטוניה, 'ברוגז' איתה.
"לילי," הוא אמר. "תירגעי. בואי נלך לשבת איפושהו". הוא משך אותה משם, והיא הלכה אחריו, אוחזת בידו, ומוחה דמעה מעינה.
******
ג'יימס היה מעוצבן, ומדוכא עוד יותר.
הוא רצה הכחה, הוא קיבל הוכחה.
לא היה אכפת לו שהיא קראה אחריו בשמו.
זה רק בגלל שהיא כ"ך נחמדה, אחת הסיבות שאהב אותה.
הוא מצא את הקרון שבו ישבו פיטר וסיריוס, שהביטו בו בפליאה. ג'יימס אף-פעם לא התנהג ככה.
"מה יש, קרניים?" שאל סיריוס בדאגה.
"ז'ובותי." מלמל ג'יימס. "'חכה לירחוני"
*******
סוורוס מצא קרון ריק השד-יודע-איך, והתיישב שם.
"א-אני צריכ-כה ל-...ל-לכת לקרון ש-של המ-מ-מדריכ-כים." היא אמרה, משהקת ומושכת באפה. "לכי. תחזרי לכאן." אמר לה סוורוס.
לילי יצאה מהקרון, והלכה לקרון של המדריכים.
היא נכנסה בדממה לקרון, והתיישבה במקומה הקבוע, ליד רמוס לופין.
"אין שומדבר חדש" מלמל לה. "מה קרה לך?" הוא הוסיף בעדינות.
היא חייכה אליו חיוך כואב. "יש לי תחושה שאתה תדע בכל מקרה" היא אמרה אליו.
----------------
תגיבו, בבקשה? D:

הפרק הקודם		הפרק הבא