אהבה אסורה

הארי הקשיב ושמע את הרמיוני אומרת "סוף כל סוף הם הלכו".

איגל אז באה לצידו והארי לחש באוזנה "הם חושבים שהלכנו". איגל לא דיברה רק הנהנה לעברו. ואז הדביקה את אוזנה לדלת, והארי עשה כמוה.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

רון אז אמר "אני מצטער שהתנפלתי עליך ככה"

הרמיוני הביטה לעברו ואמרה "זה לא מה ששאלתי"

רון הסמיק ואמר בגמגום "אני רציתי לומר לך ש... כאילו התכוונתי לומר...המטרה של הנשיקה הייתה... האמת רציתי להגיד לך ש..." רון נאנח ואמר "אני לא טוב במילים".

"פשוט תגיד את מה שרצית לומר לי" הרמיוני אמרה מנסה להקל על רון

רון לקח נשימה ואמר "אני אוהב אותך"

הרמיוני קפצה בחיבוק על רון ושאלה "באמת?"

רון אמר בחיוך "כן"

הרמיוני התרחקה מרון ואמרה בשקט "גם אני אוהבת אותך"

העיניים של רון הבריקו מאושר והוא בלי לחשוב פעמיים התקרב אליה ונישק אותה כפי שייחל הרבה זמן.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

איגל התרחקה מהדלת ולחשה "אוו..."(הערת המחברת: ה"אוו" זה כמו ה"אוו" שעושים שכאשר רואים רגע רומנטי מדהים).

הארי לחש לעברה "הייתי איתם מגיל 11, אבל בחיים לא חשבתי שהם יהיו יחד"

איגל אמרה "זה מוכיח לך שמי שרב מאוהב"

הארי הנהן לעברה ואמר "איגל, את מוכנה לספר לי, מה את מסתירה?"

איגל אמרה "הארי, אתה לא מסתפק במי שאני עכשיו?"

"איגל, זאת לא השאלה, את מסתירה דברים כאילו הם יהרסו לנו את החיים"

"הארי, מה אם היית מגלה שאני לא אמורה להיות פה, מה אם היית מגלה דברים שיכולים להרוס את הידידות בנינו?" איגל שאלה

"איגל, אין לי מושג מה קורה בחיים שלך מחוץ להוגוורטס, איך לי שמץ של מושג מאיפה את באה, ובכל זאת אני לא לוחץ עלייך, אני רוצה שתספרי לי משהו, שתעני לי על שאלה אחת 'מי את?'"

(המחשבות של איגל) אני ידעתי שהשאלה הזאת תגיע בסופו של דבר, ותמיד פחדתי ממנה עכשיו כאשר אני מביטה בפניו של הארי, אני יכולה לספר לו הכול אודות המשימה, אבל אני מפחדת, אני מפחדת לאבד אותו. אני עדיין מרגישה את הנשיקה בשפתיי, וזה לא מקל עליי, זה רק מקשה, אני מרגישה בכל נים בגופי שאני כמעט ומוותרת על המשימה, אבל לא, אני חזקה מזה, ואני אעמוד מול פניו של הארי למרות הקושי.

"אני אספר לך משהו, אבל יש לי תנאי" איגל אמרה

"מה?" הארי שאל

"אנחנו לא משקרים יותר אחד לשני" איגל אמרה

"אוקי" הארי אמר

"תפגוש אותי מחר בבוקר, בזריחה" איגל אמרה ורגע לפני שהלכה מהכניסה לחדר הבנים היא אמרה "אני באולם הגדול, תגיד לרון והרמיוני כאשר יצאו"

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

רון התרחק מהרמיוני ואמר "כדי שנלך, תקענו אותם מלא זמן"

הרמיוני הנהנה ואמרה "אתה מתכוון לספר להם?"

"אני אהיה חייב לספר להארי" רון אמר, "אבל יותר מאוחר, בקרוב"

הרמיוני שאלה "אתה שמת לב שלאחרונה איגל נראת מוטרדת?"

"לא," רון נענע את ראשו לשלילה, "לא שמתי לב"

"וגם הארי, אני לא בטוחה שהוא מרגיש טוב" הרמיוני אמרה

"למה?" רון שאל

"הארי, לא מבקש ממני יותר שיעורי בית" הרמיוני אמרה במעט צחוק

רון צחק גם כן ואמר לה "זה באמת מוזר"

"לא רק זה" הרמיוני אמרה, "הוא גם מקשיב בשיעור, ולומד!" הרמיוני אמרה את משפטה האחרון כאשר היא מעלה בהדרגה את קולה, עד אשר כמעט וצעקה.

"אולי משהו מטריד את השניים?" רון הציע

הרמיוני נאנחה ואמרה "משהו בטוח מטריד את השניים"

"אין לי מושג מה עובר עליהם, מה שכן אני יודע, זה ששניהם מחכים לנו במועדון" רון אמר

"בוא נרד וזהו" הרמיוני אמרה ויצאה מהחדר כאשר רון אחריה.

בבקשה תגיבו!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

הפרק הקודם		הפרק הבא