סיבוב ההופעות שהם לעולם לא ישכחו

סוף סוף הבנתי איך אפשר להוסיף פרקים מאז התקלה!!

התרגום לא הכי טוב, אבל הוא יותר טוב מגוגל תרגום D:

בכל מקרה, תהנו!!!

~~

.באותו הערב, כולם ישב סביב השולחן, פטפטו ואכלו. לורן הייתה כל כך מרוצה מהאוכל שלה, וכל זמן הודתה לכולם. אחרי כמה זמן הם החליטו לשחק משחק של מריו-קארט

הם שחקו בזוגות של ארבעה, השניים שיהיו אחרונים, ייתנו את השלט לאחרים. הסיבוב הראשון התחיל. ג'ואי היה שחקן 1, שחקן 2 היה בריאן, שחקן 3 הייתה מרדית', ולורן שחקן 4. לורן בחרה בתינוק מריו, כי כולם חשבו שהוא נראה כמוה. ג'ואי בחר ביושי, בריאן בחר מריו, ומרדית' בחרה בנסיכת-האפרסק. רגע לפני שהמרוץ החל, לורן צרחה, "איך להאיץ? חבר'ה אני לא יודעת איך לנהוג במכונית המזורגגת הזאת!" היא נכנסה לפאניקה מוחלטת. "את פשוט לוחצת על הכפתור 1, לו," אמר בריאן, צוחק. המרוץ התחיל. לורן לחצה על הכפתור 1 ונסעה בכיוון ההפוך. הפרצוף המרוכז שלה הצחיק את כולם. מרדית' הייתה מקום 4, בריאן היה מקום 6, וג'ואי היה מקום ראשון. לורן הייתה מקום אחרון. "לו, את נוהגת אחורה!" מרדית' צרחה. "אוף, לעזאזל!" לורן צעקה ולחצה על לחצן 2 באופן מיידי. היא האיצה, אבל היא לעולם לא תוכל לעשות את זה. המירוץ הסתיים ובריאן ולורן נתנו את השלט לאחרים. "לא, זה לא הוגן! בריאן אמר לי שהיה צריך ללחוץ על 1!" לורן ייללה. "כן, אף פעם אל תסמכי עליי" בריאן גיחך והשפיל את האגרוף של לורן שעף לכיוון פניו

.הם המשיכו לשחק משחקים עד מאוחר. "חבר' ה, זה שעת-שינה! " ג'יימי צעקה וסגרה את ה-ווי

"לא!" לורן צעקה. "אני בדיוק ניצחתי!". "לא, את היית אחרונה, לו" דילן אמר, ומתח את שרירי גביו הכואבים. "אבל אני לא רוצה לישוווון!, אני צריכה לישון על הספה!" לורן ייבבה. כולם עשו את דרכם למיטות שלהם, אבל ג'יימי היססה. "לו, את יכולה לישון איתי, יש מספיק מקום," היא אמרה ולקחה את היד של לורן. "ייאיי!! תודה ג'יים!" לורן אמרה וחיבקה את ג'יימי לפני שקפצה על המיטה שלה. הסטארקידים המשיכו לשוחח במשך זמן מה, אבל בסופו של דבר רק ג'יימי וג'ואי היו ערים. לורן נרדמה בשכיבה על 3 מיטות. ראשה נח על הבטן של ג'וליה, ורגליה השתלשלו על קצה מיטתו של ג'ו. היא לקחה את רובו של החדר, ולכן מרדית' החליטה לישון על חלק מהמיטה של בריאן, ראשה נח על כתפו. ג'יימי חייכה אל ג'ואי ולחשה, "לילה טוב" לפני שדחפה את גוף של לורן מהמיטה שלה. היא התכרבלה ונרדמה מייד. ג'ואי חייך והביט בחבריו. הסיבוב ההופעות הזה היה ממש נחמד.

למחרת בבוקר מרדית' הייתה הראשונה להתעורר. היא הרימה את ראשה והרגישה את גופו החם של בריאן נח על שלה. היא קמה במהירות ונסוגה מעט. בריאן היה כה קרוב אליה, הבטן שלה הייתה מלאה בפרפרים. היא התעלמה מהתחושה וקמה להכין ארוחת בוקר. היא חייכה כשראתה שלורן שוכבת עם ידייה ורגליה מונחות על הקרקע. היא כנראה נפלה, אבל לורן יכולה הייתה לישון בכל מקום. היא הרימה שמיכה וזרקה אותה על לורן. היא הביטה בשעון. השעה הייתה 9:30 בבוקר, היא נחשה שחבריה היו עדיין ישנים בשעה כזאת. היא הרימה ספר מהמדף והתחילה לקרוא אותו.

ג'יימי התעוררה ודפקה את ראשה בקיר. משפשפת את ראשה, היא קמה ודרכה על משהו רך. לורן גנחה בכאב כשג'יימי עמדה על הזרועה. "סליחה," לחשה ג'יימי. לורן הסתובבה, ונרדמה שוב. ג'יימי נכנסה למטבח ומצאה את מרדית' קוראת ספר. "היי" אמרה ג'יימי, מנומנמת. "היי, בוקר טוב" מרדית' חייכה. הם שמעו גניחה נוספת מאזור השינה, וראו את דילן הישנוני מגיע מעבר לפינה."אלוהים, לורן באמת טיפשה." הוא אמר. "גם אתה דרכת עליה?" ג'יימי אמרה בחיוך. "כן, אבל היא עדיין ישנה" דילן צחק לפני שהתיישב. "אז, מה עושים היום?" הוא שאל. "טוב, אנחנו הולכים לעיר כדי לקנות עוד אוכל, אך יתר על כן רק נסיעה." ג'יימי אמרה.

אחד אחד, כולם התעוררו. לאחר זמן מה, לורן הייתה היחידה שעדיין ישנה. עוד כמה אנשים דרכו עליה, אבל היא הייתה ישנה במשך כל זה. בסופו של דבר, ג'ו היה זה שהיה אמיץ מספיק כדי להעיר לורן, כי כולם ידעו שהיא לא אוהבת את זה, היא לא הייתה טיפוס של בוקר. ג'ו התקרב אליה, והתכופף אל הקרקע. "לו, תתעוררי." הוא אמר וניער את כתפיה. היא גנחה קצת. הפנים שלה היו כל כך תמימים בזמן שהיא ישנה, חשב ג'ו. הוא חש דחף הפתאומי לנשק אותה. הוא הרפה ממנה במהירות והיא נפלה על הקרקע. מסמיק, הוא נסוג.

ללורן היה חלום מוזר מאוד. היא חלמה שמפלצת עוקבת אחריה, ודורכת עליה כל הזמן. בסופו של דבר, המפלצת הרימה אותה וזרקה אותה על הקרקע. היא פקחה את עיניה, צועקת, רק כדי לראות את ג'ו מפוחד ישב קרוב אליה. "מה אתה עושה? "הוא מילמלה. הוא חייך. "בוקר טוב, קרן-אור." לורן ניסתה לקום, אבל כל איבריה היו נוקשים. "ג'ו, אכפת לך לסחוב אותי בבקשה?"היא אמרה בקול מתוק, והביטה בו בעיני כלבלב. "לא ... תפסיקי את המבט הזה ... ובכן ... אז בסדר!" הוא אמר, והוא דחף את ידיו מתחת לגופה הקטנה. "ייאיי!" לורן צעק.

מרדית' צחקה כשראתה את ג'ו מגיע עם לורן בזרועותיו. "היא עשתה את 'המבט', אני מניחה?" היא שאלה אותו. "כן!" לורן ציחקקה כשג'ו זרק אותה על הספה. "מה אנחנו אוכלים היום?" היא שאלה. "את חושבת רק על אוכל?" ג'וליה שאלה. היא קצת מקנאת בגופה הקטן של לורן. היא תמיד הייתי צריכה לשים לב למה שהיא אוכלת, לורן יכולה לאכול עד שהיא התפוצצה, אבל היא עדיין הייתה כל כך רזה.

הם בחרו לאכול בתחנת הדלק, כי אף אחד לא רצה להכין משהו. לורן בחרה כמעט כל דבר שלא היה בו גלוטן, והיא הגיעה לדלפק עם זרועותיה מלאות באוכל, היא שילמה עבור האוכל ורצה לשאר שכבר קנו את הדברים שלהם. "זאת ארוחת הבוקר שלך?" בריאן אמר כשלורן השוויצה עם הקולה וממתקיה. "כן, אדון רדבול" לורן אמרה כשבריאן לגם ברדבול שוב. כולם אכלו, ולקחו חלק מהאוכל של לורן כשהיא לא שמה לב. בסופו של דבר, הם חזרו לאוטובוס והמשיכו במסעם.

הפרק הקודם		הפרק הבא