סיבוב ההופעות שהם לעולם לא ישכחו

הערת הכותבת: אוקיי, זה נהיה ממש מוזר עכשיו, אז תתכוננו D:

הערת המתרגמת: תרגום מאנגלית זה לא הדבר הכי חזק שלי.

======

באותו אחר הצהריים, הם שיחקו מונופול. לורן הייתה הבנק והיא ניצלה את ההזדמנות כדי להפוך את עצמה למלכה. היא דיברה לכולם כאיכרים שלה והרגיזה אותם עם המבטא הבריטי שלה. "איכרי, התוכל להזיז את חיילי קדימה 3 מקומות?" לורן שאלה את בריאן. "לא, תעשי את זה בעצמך, תחת עצלן!" בריאן צעק, פגוע. לורן הביטה בו עם עיניי הכלבלב שלה, נאנקת. בריאן הזיז את החייל שלה. הם המשיכו לשחק ככה, אבל בסופו של דבר, ללורן היה את כל הכסף בגלל ה'מיסים' המומצאים שלה. "אז... אני ניצחתי!" היא אמרה כשכולם הצהירו שהם ויתרו. "כן, את מרוצה עכשיו?" ג'ו אמר, מסתכל על חבריו הסטארקידים שלו. מבט של הבנה נראה בעיניהם כשג'יימי צעקה "1, 2, 3!" לפני שכולם הרימו את לורן. הם כבלו את זרועותיה ורגליה עם צעיף וזרקו אותה על המיטה. "חתיכת נבלות קטנות, תוציאו אותי מכאן!" היא צרחה לפני שדילן שם גרב בפיה. הם סגרו את הדלת וצחקו. הם עדיין יכלו לשמוע את לורן משתוללת, אבל אחרי כמה זמן היא הפכה לשקטה. "ומה אם היא נחנקה..?" מרדית' שאלה בקול מודאג. "לא, היא רק עובדת עלינו." ג'ו צחק. הם שיחקו עוד סיבוב של מונפול לפני שג'ואי שאל "מיהו החייל האמיץ שהולך להוציא את הנסיכה מהכלוב?" אף אחד לא דיבר, הם ידעו שלורן תהרוג את האדם הראשון שידיה יוכלו לגעת בו. "אני אעשה את זה, אני הכי חזק." ג'ו אמר וקם על רגליו. ג'יימי נעמדה מולו. "בהצלחה, חייל." היא אמרה והצדיעה לו. ג'ו נאנח ופתח את הדלת. לורן שכבה על הרצפה, מתנשמת בכבדות. כשהוא פתח את הדלת, היא הרימה אליו את מבטה. ואם מבטים היו יכולם להרוג, ג'ו היה מת. ג'ו התקרב לאיטו, מחליט להוציא את הגרב מפה שלה. ברגע שהוא נגע בגרב, לורן נשכה את ידו. ג'ו הוציא את הגרב מפיה ונסוג. "חתיכת בני-זונות!!! הו, אתם הולכים לשלם על זה, אני מבטיחה לכם!! אני שונאת את כולכם!! אני אהרוג אתכם!!" ג'ו מיהר לשים את ידיו על אוזניו. הוא הרים את הצעיף ומשך אותו לפני שרץ. הוא סגר את הדלת במהירות וראה שכל הסטארקידים הסתתרו במטבח. הוא רץ והסתתר מתחת לשולחן. הדלת נפתחה ולורן נכנסה לתוך האוטובוס. היא התקופפה מתחת לשולחן ותפסה בצווארונו של ג'ו. "אתה. אתה וכולם הולכים למות." היא אמרה בקול חד לפני שהיא השליכה אותו לקרקע וברחה.

לורן הייתה רצחנית. היא לא הייתה מוכנה לדבר עם אף אחד והיא טענה את כל האוכל (הערת המתרגמת: גם אני לא הבנתי). בסופו של דבר, מרדית' התקרבה לברונטית הקטנה והתיישבה. "לו, אנחנו מצטערים מאוד. זאת הייתה פשוט בדיחה. איך אנחנו יכולים לפצות אותך?" היא שאלה בקול מתוק כחמאה. "אני רוצה חד-קרן מקטיפה!" לורן צרחה, פוגעת בשולחן עם אגרופים קמוצים. מרדית' חייכה. "בסדר." היא אמרה לפני שהיא עזבה את לורן לבדה.

הם עצרו בתחנת הדלק הקרובה בשביל לקנות את חד הקרן של לורן. היא בחרה בחד-הקרן הקרן הכי גדול שם, וג'ו שילם על זה. הם קנו גם עוד קצת אוכל בשבילה. כולם התנהגו אליה כמו אל נסיכה ועד מהרה, היא לא הייתה כועסת יותר. כולם נאנחו בהקלה. הם ידעו כמה כועסת לורן יכלה להיות, אז זה לא היה רע.  

כשהערב הגיע, כולם היו די עייפים. הם החליטו ללכת לישון מוקדם, כולם מוכנים ללילה של שינה טובה. הם לא ידעו, שזה יהיה הלילה הארוך ביותר של חייהם.

בחצות, כל הסטארקידים ישנו. לורן ישנה על 3 מיטות שוב, עם חד-קרן אחוז בין זרועותיה. מרדית' נרדמה על ברכיו של בריאן. ג'ו שכב קרוב ללורן, וזרועו נחה על בטנה. ג'יימי שכבה מכורבלת בקצה המיטה שלה, וג'ואי נשען על הקיר. דילן היה מונח על כתפו של ג'וליה, והלחי של ג'ולייה נגע בזכוכית הקרה של החלון. כולם נראו תמימים ומאושרים.

דן, נהג האוטובוס, לגם את הקפה שלו. הוא החליא שהוא עייף מידיי, ולכן הוא יעצור את האוטובוס בקרוב. כשנסע בדרך ארוכה עם יער מקיף אותו, עיניו החלו להיסגר. הוא ניער את עצמו, מנסה להתעורר, אך עיניו נעצמו שוב. האוטובוס האט, והוא אותת לימין. בחבטה רכה המנוע נעצר. האוטובוס הגדול עמד בקצו של היער. ראשו של דן נח על ההגה.

התרסקות רועשת גרמה ללורן להתיישב בבהלה. היא דפקה את ראשה, אבל בזמן שהיא שפשפה את המקום הכואב, היא התרכזה בקול. מה זה היה? היא קמה והפילה את חד-הקרן שלה. היא פתחה את הדלת, והביטה בדלת של נהג האוטובוס. רווח קטן של אור זרח מתחתיו. הוא עשה את הרעש הזה? היא הלכה על קצות האצבעות לדלת, ושמעה את קולו העמוק. "תראה מה יש ברכב." הקול אמר. זה לא היה דן, וקולו היה גבוה יותר, לורן חשבה בבהלה. היא נסוגה אחורה במהירות, אך זה היה מאוחר מידיי. מישהו פתח את הדלת והציץ פנימה. זה היה גבר עם מסיכה משוכה מעל ראשו. לורן יללה, אבל לפני שהספיקה להגיב האיש כיוון אקדח לעברה. "ובכן, שלום גברת צעירה. תרימי ידיים, ומהר. ג'ו (הערת המתרגמת: זה ג'ו אחר) יש פה בחורה!" הוא אמר. לורן הרימה את ידיה במהירות. מה לעזאזל הם עושים? היא הסתכלה על חדר השינה בבהלה, וקיוותה שהחברים שלה יבואו לעזור לה.

הפרק הקודם