|
טוב אז חזרנו הביתה באמבולנס צחקתי הרבה בדרך הביתה מה שכן בזמן האחרון אמא ואבא לחוצים יותר מתמיד נשמע מוזר בגלל שאני בסדר כבר חודש ובלי אפילו התקף אחד קטן
אבל שמעתי את ההורים מדברים אל משהו אני בסכנת חיים וזו הבררה היחידה לא יודעת מה זה אומר.
מה זה ניתוח אני עכשיו יודעת עכשיו השאלה היא מה יעשו לי בניתוח שלי אמרו לי משהו קוצב לב לא יודעת כל כך הם אומרים כשתיגדלי תביני אני שונאת כשהם אומרים את זה
לפמים אני מתעקשת שיסבירו לי אפילו שאני לא מבינה לפי מה שהבנתי הניתוח הוא עוד 3 חודשים אחרי יום הולדת 3 שלי.
לפי אמא המצב לא טוב אני עוד פעם באישפוז הפעם התעלפתי לכמה שעות המצב רע מאוד רע היומולדת שלי עוד חודש לפחות ככה המבוגרים אומרים אבל ביטלו לי את הניתוח החליטו שזה ממש מש
דחוף אני עוברת את הניתוח מחר זה מפחיד אני רוצה לבכות כולם אומרים שהכל יהיה בסדר ואני בכל זאת מפחדת עכשיו אמצע הלילה ואני שקוע במחשבות אמא באה אליי ורואה שאני עדיין ערה
ואומרת לי בואי אפרוחית מתוקה לי הכל יהיה בסדר ובקרוב נחגוג את יום ההולדת שלך ביחד בסופו של דבר נרדמתי אני התעוררתי אחרי שישנתי שינה עמוקה וטובה לקולותיהם המיהירים של ההורים והרופאים
מה שמאוד הלחיץ מהעובדה הפשוטה שאני לא יודעת מה קורה אחרי לא יודעת כמה זמן הלבישו אותיבבגדים מיוחדים ונכנסנו לחדר ענק זה הדבר האחרון שאני זוכרת אחרי זה אני הייתי מול ההורים שישבו ואני הרגע התעוררתי
כשכל מיני מכשירים מחוברים טל זה הציק נורא.
|
0 חרמשים
(5) 5 דירגו
כותב: 
ID : 4441
הרעיון נחמד ואני אמשחיך לאקוב.:)
אהבתי אבל באלי לבכות כי זה עצוב
אבל אני ממש ממליצה לך לבטא את הסיפור כי כרגע זה לא כל כך מובן...
