נוויל לונגבוטום- הנבחר

את נוויל עטף מגן קלוש,

בצבע אדום בהיר.

גופו של וולדמורט הוטח אל הרצפה,

וגופו אט אט נמוג.

לבסוף,

רק השרביט נותר במקום שבו עמד הלורד וולדמורט הגדול.

או הנורא.

נוויל החל לבכות בכי קורע לב.

הוא ציפה שזה יהיה הצגה,

שהוריו יקומו בעוד כמה שניות,

אבל זה לא קרה.

ונוויל הקטן נותר חסר אונים.

( לא שהוא יכל לעשות משהו).

הוא יצא מן המיטה,

והתהלך לו בתנודות מסחררות אל גופתו של אביו, פרנק.

" אבא?" שאל נוויל.

הוא השתעשע בגופו, פתח את עיניו וצחק בקול.

" אבא! תתעורר!" הוא קרא במבטא תינוקי מתוק.

אבל אבא לא יתעורר.

אבל נוויל הקטן לא ידע את זה.

הוא עבר לאמו, אליס, שהיתה מוטלת בפינת החדר.

" אמא!" הוא קרא.

" למה אתם לא מת'עוררים?" הוא שאל בשיבוש.

נוויל צנח והתיישב על הרצפה.

כל גופו הקטון החל לרעוד.

ולפתע, נכנס מישהו לחדר.

הפרק הקודם		הפרק הבא