רק אהבה

מצטערת שלקח לי כל כך הרבה זמן לעדכן... פרק הבא יבוא ממש הרבה יותר מהר!

ישבתי מול המחשב בחדרי והבטתי בפרופיל הפייסבוק של זאק.

הוא נראה כמו ילד רגיל לכל דבר. היו לו הרבה חברים מבית הספר הקודם שלו, בנים ובנות. היו לו כמה תמונות בהם הוא היה עם אמא שלו.

אי אפשר היה לנחש מהפרופיל שלו שהוא לא הומו. בתמונה אחת הוא ישב על הדשא בזמן ששני בנים נישקו אותו על כל לחי. היו לו כמה תמונות ישנות בהן הוא חיבק בן אחד ונישק אותו על השפתיים. הבנתי שהוא כנראה יצא עם מישהו למשך תקופה.

אני סתם מדמיינת את מה שאני רוצה שיהיה אמיתי. זאק הומו. הוא לא סטרייט מעוות כמוני.

"ליה, ארוחת ערב!" קראו האבות שלי מלמטה.

"אני באה!" קראתי וסגרתי את המחשב.

ירדתי במדרגות לעבר חדר האוכל, שם כבר חיכתה משפחתי.

"ליה, מה קרה?" שאל אב בבהלה ברגע שנכנסתי למטבח.

"הכול בסדר-" התחלתי לומר אבל אב מחא את פניי והבנתי שאני בוכה.

"מה קרה?" אמר אבא בדאגה וניגש לעברינו.

"אני לא יודע. למה את בוכה חמודה?" שאל אב.

"אני...סתם, לחץ בלימודים והכול." אמרתי.

"את יודעת שאם את צריכה לדבר איתנו, אנחנו פה בשבילך." אמר אבא והניח את ידו על כתפי הרועדת.

"אני רעב! אפשר להתחיל לאכל?" קרא אדמונד שישב לצד השולחן.

"כן, בואו נלך לאכל. זה ישפר את הרגשתי." אמרתי והחנקתי אנחה.

השעה הייתה שמונה וחצי כשהטלפון שלי צלצל. זה היה זאק. עניתי מיד.

"הלו?"

"היי, ליה? זה זאק."

"אני יודעת. מה נשמע?"

"האמת שלא כל כך טוב. אמא שלי חזרה לא מזמן הביתה והיא אמרה שהיא יוצאת לדייט עם מישהי חדשה מהעבודה שלה. היא בטח תחזור ממש מאוחר, כמו שאני מכיר אותה... אני שונא להישאר לבד בבית בלילה. יש מצב שאת באה לישון אצלי?"

עצרתי את נשמתי. הבקשה שלו הייתה נורמלית לגמרי. אני מתכוונת, ישנתי מיליון פעם אצל ג'ייסון. הוא ישן מיליון פעם אצלי. זה לא כאילו פיבי הזמינה אותי לישון אצלה. לזה האבות שלי בטוח לא היו מסכימים.

"ברור. אני רק אגיד לאבות שלי." שמעתי את עצמי אומרת.

"תודה, ליה. נתראה." הוא אמר וניתק.

~

"תהני אצל זאק. אל תשכחו שיש מחר בית ספר, אז אל תלכו לישון מאוחר מדי." אמר לי אבא שישב על הספה בסלון, בזמן שהלכתי לעבר הדלת.

"בסדר." הבטחתי לו ונפרדתי ממנו בנשיקה על הלחי.

"ליה, בואי רגע." אמר אב בספקנות. ניגשתי אליו.

"את באמת הולכת לישון אצל זאק, נכון? לא אצל איזושהי...נערה?" הוא אמר במבוכה.

"ברור, אבא. אני לא כזאת." אמרתי במבוכה.

"כן...מצטער על זה. תהנו." הוא נפרד ממני בנשיקה על הלחי. יצאתי מהבית.

~

"היי, תודה שהגעת." אמר זאק ברגע שהוא פתח את דלת ביתו.

"אין בעיה." אמרתי ונכנסתי פנימה.

"אמא שלך כבר יצאה?" שאלתי מבלי להסתכל בו.

"כן. את רוצה אולי פופקורן?" הוא אמר בזמן שהלך לעבר המטבח.

"בסדר. אני בחדר שלך." אמרתי והלכתי לעבר החדר שלו.

היה לו חדר מיוחד. לא גדול מאוד, אבל נעים. היה לו לוח מודעות ענק שכולו היה מלא בתמונות שלו עם משפחתו וחבריו, הישנים והחדשים. היו שם לפחות חמש תמונות של שנינו יחד. זה הציף בי תחושת חמימות.

על הקיר היו גם תלויים כמה ציורים שאימו ציירה. היא אמנם עובדת בתור עורכת דין, אבל זאק אומרת שהכישרון האמיתי שלה הוא ציור.

אהבתי גם את המדפים בחדר שלו. הם היו מלאים בדיסקים של מוזיקה ובספרים, שכמעט את כולם הכרתי ואהבתי. היינו כל כך דומים.. וכל כך שונים.

הייתי עסוקה בהסתכלות בחדרו כשהוא נכנס עם קערה מלאה בפופקורן עם חמאה.

"הנה הפופקורן. רוצה לראות סרט או משהו?" הוא אמר והדליק את הטלוויזיה.

"למה לא?" אמרתי וחייכתי אליו, לוקחת חופן פופקורן.

"אני שונאת סרטי אימה." אמרתי לאחר שעה וחצי של אחד הסרטים הכי מפחידים שראיתי בחיים. משהו נורא עם כמה רוצחים פסיכופטיים.

"שמתי לב. צרחת כל הסרט ובכית לי על הכתף." צחק זאק.

"פחדתי!" אמרתי בהתגוננות אבל צחקתי גם.

"אנחנו חייבים ללכת לישון אם אנחנו רוצים ללכת מחר לבית ספר." אמר זאק וקם על רגליו.

"תעזור לי לקום." אמרתי והושטתי לו את ידי.

הוא תפס אותה ומשך אותי בחוזקה מעלה, אליו. הייתי צמודה לגופו, כשהחזה שלי נוגע בשלו ולרגע הלב שלי החסיר פעימה.

"אני אלך להחליף בגדים.." אמרתי במהירה ושחררתי את ידו משלי.

 הלכתי לשירותים בביתו של זאק והחלפתי מהג'ינס והטי שרט לפיג'מה. טרנינג קצרצרות וחולצה קרועה. משום מה הרגשתי לא נוח לצאת ככה אל זאק. אלו היו בגדים שחשפו די הרבה ממני.

ברגע שיצאתי בחזרה לחדרו הופתעתי גם לראות מה זאק לבש. מכנסיים עד הברך. וזהו. החזה שלו היה חשוף וחסר חולצה.

"היי.." מלמלתי בעודי מכריחה את עצמי לא להסתכל על זאק.

"אני חושב שפיבי הייתה אוהבת את הפיג'מה שלך." הוא אמר והשתרע על מיטתו.

"ג'רי היה אוהב את הפיג'מה שלך." אמרתי והתיישבתי על קצה מיטתו.

"ג'רי היה מוצץ לי גם אם הייתי לובש שק." אמר זאק וחייך.

"אתה אומר את זה מניסיון..?" אמרתי וזאק זרק עליי כרית.

"אני לא מופקר כמוך, גברת הולכת ומנשקת את פיבי." הוא אמר.

"אני לא נישקתי אותה עדיין," אמרתי.

"אפילו שהייתי רוצה." הוספתי במהירות. זאק התרומם במהירות למצב של ישיבה.

"אני התנשקתי כבר. עם נער אחד מהבית ספר הקודם שלי." אמר זאק.

"איך זה היה?" שאלתי והבטתי בשפתיו.

"זה היה בסדר. אני עדיין מחכה למשהו טוב יותר..." מלמל זאק וליטף את שיערי.

"בוא נלך לישון." אמרתי וכיביתי את האור.

זאק ואני ישנו יחד במיטה שלו. היא הייתה גדולה מספיק כדי להכיל את שנינו אבל קטנה מדי בשביל שלא ניגע אחד בשני בזמן השכיבה בה.

אצל ג'ייסון תמיד הייתי ישנה במיטה הנפתחת שלו. זה היה פחות נורא. כאן הרגשתי את הרגליים של זאק נוגעות ברגליים שלי. את הבל הנשימה שלו על פניי.

"רוצה לישון כפיות?" הוא אמר בגיחוך והידק את ידיו סביבי.

"כשהייתי קטנה ואדמונד היה פצפון היינו ישנים כפיות. היו לו המון חלומות רעים והוא תמיד היה הולך למיטה של ההורים שלנו, אז הם ביקשו ממני לישון איתו לפעמים." אמרתי.

"כן, זה כיף לישון ככה." אמר זאק.

הרגשתי משהו לח על העורף שלי. השפתיים שלו נישקו בהיסוס, בחשש את עורפי. זה הרגיש כל כך רע ולא נכון אבל לא יכולתי להגיד לו שיפסיק. הוא נישק את תחילת העורף ואת סוף העורף ובדיוק כשהוא הסיט את שיערי מהעורף, שמענו את הדלת נפתחת.

זאק זינק בבהלה ושמענו קולות של שתי נשים צוחקות, מתנשקות. אמא שלו חזרה עם הדייט שלה.

הן סגרו את הדלת מאחוריהן וחזרו להתנשק, עולות במעלה המדרגות ומתנשקות. החדר של אמא של זאק היה קומה מעל החדר שלו.

שמענו את הדלת של החדר של אימו נטרקת. זאק קימץ את ידיו לאגרופים.

"הן יזדיינו עכשיו." הוא אמר והביט בי.

"זה טוב בשביל אמא שלך. היא צריכה להכיר נשים חדשות." אמרתי לו.

זאק הנהן וחזר לשכב לצדי. הוא לא נישק את עורפי אבל היד שלו מצאה את היד שלי והאצבעות שלנו השתלבו זו בזו.

"ליה?" הוא לחש בשקט.

"כן?" אמרתי.

"פיבי היא נערה ממש ברת מזל." הוא אמר בשקט.

"גם ג'רי." לחשתי ושנינו נרדמנו אחרי חמש דקות.

הפרק הקודם		הפרק הבא