מיוחדת

אני לא מצליחה להרדם.

אני חושבת שוב ושוב על מה שאמרה לי המצנפת. אני עדיין לא מבינה איך יכול להיות מישהו שמתאים לכל ארבעת הבתים במידה שווה.

טוב, אולי אני בכל זאת מיוחדת, לא כמו שרציתי אבל כן מיוחדת. זה משמח אותי.

תישני לילי. אני אומרת לעצמי. את צריכה כוחות. באורח פלא אני נרדמת לאחר דקה, כאילו לא התקשיתי להרדם.

"לילי!" נשמעה קריאה נואשת בחדר של בנות השנה הראשונה בגריפינדור.

זו הייתה הפעם החמישית שלוסי ניסתה להעיר את לילי.

"אוף" נאנחה לוסי, היא ידעה שלילי לא תעורר אם לא יהיה לה נחש במיטה, או משהו בסגנון. 'רגע' חשבה 'אני יכולה להגיד לה שיש לה נחש במיטה!'

"לילי!" צעקה לוסי בפעם השישית באותו בוקר "יש לך נחש במיטה!"
הפעם זה פעל. לילי קפצה מהמיטה "נחש? איפה?" מלמלה.

"בשום מקום" אמרה לוסי

"אז למה אמרת שיש נחש?" שאלה לילי עדיין מנומנמת

"כדי להעיר אותך!" קראה לוסי "אנחנו נפספס את ארוחת הבוקר הראשונה שלנו בהוגוורסט!"

"חמש דקות ואני מוכנה!" קראה לילי שכבר התחילה להתארגן. ואכן, כעבור חמש דקות לילי הייתה מוכנה והשתיים ירדו לאולם הגדול, לאכול את ארוחת הבוקר הראשונה שלהן בהוגוורסט.

"לילי!" נשמעה קריאה "בוקר טוב, אחות קטנה!" לילי גלגלה עיינים, ג'יימס תמיד יהיה כזה.

"תתעלמי מאח שלך" אמרה לוסי "בואי, ארוחת בוקר תעשה לך מצב רוח טוב"

"אם את אומרת" אמרה לילי והתיישבה ליד לוסי

"בוקר טוב לילי"

"אבא? אתה לא יכול לתת לי לאכול בשקט? מספיק גרוע שאתה מורה, אתה תעשה בושות"

"לילי! לא יפה לדבר ככה. להזכירך אני ראש בית גריפינדור, וזה אומר שאני מחלק את המערכת" אמר ונתן ללילי וללוסי את המערכת שעות שלהן.

"אוף" נאנחה לילי בעודה מביטה במערכת השעות שלה "יש לנו שעתיים שיקויים, עם הסליתרנים, ופרופסור מאלפוי"

"כן גרוע מאוד" הסכימה איתה לוסי.

הן סיימו את ארוחת הבוקר שלהן ופנו לכיוון כיתת השיקויים.

"בוקר טוב תלמידים. כאן תלמדו להכין שיקויים. אני מצפה שתנסו לעשות כמיטב יכולתכם. לא אסבול הפרעות משמעת בכיתה, מובן?"

"כן פרופסור" אנו כולם, טוב כולם חוץ מלילי.

"יופי.כשאתם עובדים תזהרו לא לפוצץ את הקדרות שלכם, זה יכול לקרות. ואנא היזהרו כשאתם מדליקים את האש מתחת לקדרה, אני לא מתכוון להפוך למכבה שרפות. נתחיל אם שיקויי פשוט..." בנקודה הזו לילי פשוט הפסיקה להקשיב לו, היא חשבה ששיעור שיקויים עומד להיות שיעור מעשי לא שיעור שבו הפרופסור מדבר הרבה והתלמידים מקשיבים.

"העלמה פוטר! אם את חושבת שאת יודעת הכל ולא צריכה להקשיב אולי תגידי לי איפה אפשר למצוא בזואר?"

"בקיבה של עז" ענתה לילי בלי להקדיש לכך מחשבה. פרופסור מאלפוי החמיץ פנים "חמש נרודות יורדות לגריפינדור על חוסר ריכוז. ריכוז הוא דבר חשוב מאוד..."

"אוף!" רשפה לילי אחרי שהתרחקו מכיתת השיקויים "פרופסור מאלפוי המעצבן הזה! מוריד נקודות לגריפינדור בלי שום סיבה! דודה הרמיוני סיפרה לי ששיעור שיקויים הוא בדרך כלל שיעור מעשי, אבל פרופסור מאלפוי-"

"לילי" קטעה לוסי את נאומה של לילי "ה... השער של ה-הוא ע-עולה ב... ב-באש"

"מה? השער שלי? עולה באש?!" נבהלה לילי ותפסה קווצת שער בידה "לא נכון. תראי, הוא רגיל לגמרי"

"אני נשבעת לך שלפני שנייה הוא בער" מלמלה לוסי

"בטח דמיינת. השער שלי באמת נראה כאילו הוא בוער לפעמים" אמרה לילי, אבל הייתה לה תחושה שהפעם זה לא כמו הפעמים האחרות. הייתה לה הרגשה שהפעם השער שלה באמת בער. מוזר, חשבה. אני צריכה לשים לב אם זה יקרה שוב.

הפרק הקודם		הפרק הבא