טרייסי דמבלדור

טרייסי ירדה מהרכבת ביחד עם ארבעת הבנים אך שם דרכהם נפרדו מפני שתלמידי השנה הראשונה היו מגיעים בדרך אחרת לבית ספר מזאת של שאר התלמידים.

" תלמידי שנה ראשונה לכאן ! שנה ראשונה !" קרא בחור ענק שנראה לטרייסי די מפחיד. היא הצטערה שחברייה לתא לא כאן איתה, היא הרגישה בודדה בין כל התלמידים הלא מוכרים שחלקם נראו כבר מיודדים זה עם זה.

הבחור הענק ליווה אותם אל האגם הגדול והורה להם לעלות על הסירות שהמתינו בקצה האגם. 
טרייסי עלתה על סירה בה היו שתי בנות, תאומות, בעלות שיער שחור חלק שלא הפסיקו לפטפט כל הדרך.

ארבעת הקונדסאים עלו על כרכרה משלהם. בין סיריוס לבין רמוס התפרץ ויכוח נוקב.

"אני מחבב את הטריסי הזאת. היא לא כמו כל הבנות- יש לה סטייל." אמר סיריוס בקול זחוח.

" בטוח שאתה יודע  אתה הרי יצאת עם כל הבנות." אמר לו רמוס בהקנטה.

"אה.. לא יצאתי עם כולן." הוא השיב, מחייך את חיוכו הממזרי.

" אני רק אומר שלשם שינוי אל תנסה לצאת איתה.. אתה תשבור לה בסופו של דבר את הלב והיא לא תרצה להיות חברה שלנו." רמוס אמר.

" נראה שמישהו פה התאהב בילדה הקטנה ?" אמר לו סיריוס ופרע את שערותיו של רמוס. 

" לא ! אני לא !" השיב רמוס כשהוא מאדים לגמרי. 

" אני רק חושב שהיא ממש נחמדה והיא יכולה להיות חברה שלנו." הוא המשיך. 

ג'יימס צפה בהם וגילגל עיניים, הוא חייך חיוך משועשע.

"אני אומר שניתן לבחורה לבחור." אמר סיריוס, וסידר את שיערו.

"טוב. סיימתם ?" חייך ג'יימס.

"כן. מה רצית, קרניים ?" שאל סיריוס.

"רציתי שנתחיל לחשוב על פעולת החזרה שלנו להוגוורטס. חייבים משהו מפציץ." הוא אמר והסתכל לכיון הכרכרה שהיתה לידם, בה ישבה נערה ג'ינג'ית יפה.

"על מה חשבת ?" אמר סיריוס, מתבונן בחברו המשקיף על הנערה.

"עוד לא חשבתי ! בגלל זה אמרתי שצריך לחשוב !!" הוא אמר והפנה את מבטו בחזרה אל סיריוס.

"טוב.. טוב.. מה דעתך על זיקוקים ?" אמר סיריוס, זה היה הדבר הראשון שעלה לו לראש.

"את זה עשינו בשנה שעברה ! זוכר ??!!" התעצבן עליו ג'יימס.

"אה, נכון, שאתה מזכיר לי.." אמר בלק.

"לי יש רעיון." אמר לפתע רמוס.

את טרייסי ושאר התלמידים החדשים הוביל עכשיו מורה שהציג את עצמו בשם פרופסור הוראס סלגהורן אל חדר, הוא אמר להם להמתין עד שבית הספר יהיה מוכן לקבל אותם. עכשיו יכלה טרייסי לראות את כל התלמידים שהיו בגילה. היו שם כשמונה עשר בנים ובנות. לכולם היה מבט מודאג על הפנים.

טרייסי לא דאגה מהמיון , היא ידעה שהמיון נעשה רק באמצעות כובע. סבה סיפר לה רבות על מצנפת המיון ואף יצא לה לראות אותה בכמה פעמים בהם ביקרה במשרד שלו.

כעבור רבע שעה נכנס בחזרה הפרופסור השמנמן והוביל אותם אל האולם הגדול. הוא אמר להם להסתדר בזוגות. טרייסי נעמדה ליד בחור גבוה ובלונדיני כמוה. המעמד שנוצר החל בכל זאת לתת בה אותות של לחץ, מה עם היא לא תתמיין אל גריפינדור ? גם רייבנקלו זה בסדר. אבל מה אם המצנפת תצעק הפלפאף או סלית'רין ?

תלמידי השנה הראשונה צעדו אל האולם הגדול בסדר מופתי. היא ישר קלטה את סבא שלה במרכז שולחן המורים, זקנו הלבן ומבטו המחוייך. טרייסי נופפה לו קלות והרגישה איך היא נרגעת רק מלראות אותו.

ברגע שהם נעצרו מול מצנפת המיון נשמע קול חזק באולם. "תלמידי שנה ראשונה, וכאלה יותר בוגרים, אנו רוצים לאחל לכם שנה משגעת ומפתיעה.. מאיתנו הקונדסאים !!"

לאחר ההכרזה הזאת נשמעו צחוקים ברחבי האולם, המורים נראו כועסים אך התלמידים חייכו, והיו כאלו שאף מחאו כפיים בעוצמה. טרייסי ראתה שכולם הביטו לכיוון ארבעת הבנים שישבו איתה ברכבת, היא הבחינה ברמוס וסיריוס מחייכים אליה והיא השיבה להם חיוך רחב.

ואז, כשהרעש החל להישקט נפלו מהשמים פתקים בשלל צבעים. כל התלמידים קיפצו ממקומתיהם למחאת המורים וניסו לתפוס את הפתקים.

טרייסי תפסה גם היא פתק בצבע סגול בו היה כתוב את ההודעה שהושמעה רגע קודם ברחבי האולם, אלא שאז הפתק החל לרקוד בידה ריקוד סמבה סוער.

טרייסי צחקה בקול. היא הביטה שוב לכיוון סבא שלה וראתה אותו מחזיק פתק בצבע צהוב, הוא לא נראה כועס, הוא חייך.

אחרי שהמורים הרגיעו את ההמולה וניקו בהינף שרביט את האולם התחיל טקס המיון.

שתי התאומות שישבה לידם בסירה התמיינו אל גריפינדור וילדים נוספים התמיינו אל רייבנקלו והפלפאף. 

ואז- הכריזו את שמה "דמבלדור טרייסי !"

טרייסי צעדה אל השרפרף, שם הפרופסור הניח על ראשה את מצנפת המיון. ברגע שהונחה עליה מצנפת המיון חשה טרייסי את הלחץ והדאגה ביתר שאת. מה עם היא תתמיין אל הפאלפף ? אבא שלה נורא יתאכזב.

או גרוע מכך.. אולי המצנפת תשלח אותה אל סלית'רין האיומה. 

ואז נשמעה שאגת המצנפת "גריפינדור !!". טרייסי נשמה לרווחה, גריפינדור היה הבית שהיא הכי רצתה, אומנם הורייה העדיפו שהיא תתמיין כמוהם אל רייבנקלו, הבית של החכמים אבל באמת היא רצתה להגיע אל גריפינדור.

טרייסי צעדה מאושרת לכיוון שולחן גריפינדור שמחא כפיים לכבודה. היא התיישבה בפינה, ליד אחת מהתאומות ומול ג'יימס .

"שיחקת אותה דמבלדור." הוא אמר והושיט לה יד באוויר והיא נתנה לו " כיפ" . טרייסי סובבה את מבטה אל שולחן המורים ועינייה נחתו שוב אל סבא. הוא חייך אלייה חיוך מרגיע, הוא נראה גאה.

~~~~

הפרק הבא יעלה לאחר שלוש תגובות לפחות.

עדיין אין אף תגובה וחשובה לי הדעה שלכם.

הפרק הקודם		הפרק הבא